עין איה על שבת ו פג

כדתניא, "והדוה בנדתה", זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין, עד שבא ר"ע ולימד, א"כ אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה, ואלא מת"ל "והדוה בנדתה", בנדתה תהא עד שתבא במים. הכיעור החיצוני, מתוך שהוא תלוי בחומר ובחוש הגס, איננו עלול כלל שיהיה מתהפך ליופי ותפארת, ובכל עת ישאיר אחריו עד שימחק את רושם התיעוב שלו. לא כן הוא כיעור רוחני, כאן אנו מדברים בצורה נפשית, בכחות המאורגים במצב נפש נעכר, שאע"פ שבעודם במצבם הכעור, הם כ"כ כעורים וכ"כ זהומים, עד שכל כיעור גופני לא יוכל לבא למדרגת זהומתם. אבל אותם הכחות עצמם, כשהם מסתדרים במצב יפה ונאה, במצב מלבב ומאיר, מתהפך הכל לאורה ויופי נהדר, וגם אלה הכחות עצמם ששמשו לכיעור ולחלישות רוחנית, מתהפכים לטוב ואומץ רוחני אדיר נכון וקיים.

טומאת הנדה, כשם שהיא מכוערת בצדדיה החיצוניים, יותר ויותר היא מכוערת בפנימיות המצב הרוחני של הנפש, ואוי לה לאומה קדושה כשנפשות שזוהמת הנדה הפנימית מגובלת בהן, נמצאות בקרבה. כדי להשריש את הזוהמא החיצונית של טומאת הנדה, כמה שהיא יכולה לפגע במצב הרוחני והחמרי של הפרט הנפגע ונלכד, בזה צריך שמירה חיצונית מרובה. אבל השמירה החיצונית, המטבעת את זכר הזוהמא החיצונית, משארת אחריה עקבות של זהומא ונבול של גועל נפש, שתוצאותיהם יכולות להיות מהרסות סדרי חיים ומשפחה בין בסדר רוחני של יחש האהבה הראויה להמצא בבית ישראל, בין בפועל שתוכלנה לסבב ג"כ גירושין ופרודים ממשיים. ע"כ אנו מוכרחים להעתיק את ציור הזיהום החיצוני, למה שהוא יותר עקרי, שהוא הזיהום הרוחני, שהוא צורי וסגולי, שהוא חודר במעמקי נפשות קדושות, וכשהוא סר ע"י כח הטהרה הסגולית, הוא מעודד ומחיה ג"כ את כל הנבילה והכמישה שעברה, להפך אותן להוד ותפארת, שתוצאותיהן הנן דרכי שלום ושמחת לב. המהלכים הללו היו בשינוי תכניתם הולכים בישראל ביחש לערך השמירה מטומאת הנדה, מצד החיצוניות, ע"פ הזקנים הראשונים, ומצד העומק וההארה הפנימית החודרת עמוק בלב לשעתה, ואינה נצרכת למעטה חיצוני המשאיר עקבות מאפילות אחריו, רק הוא כרוך בקשר אמיץ עם הטהרה הסגולית המשיבה את אור הנפש, ומאציל עליה הוד והדר רענן ונשמתי, הראוי להפרחת החיים עדינים קדושים ומלאים הדרת גבורה וחן קודש ומ[י]שרים, עם הפעולה המצטרפת אל הידיעה והסגולה, שכל עקבות אותו הרוח הכהה, הנצמד אל הרוח הרעה והזיהום של טמאת הנדה, סר ע"י חידוש חיים והתעלות של טהרה, בנדתה תהא עד שתבא במים.