עין איה על שבת ו לח

<< · עין איה על שבת · ו · לח · >>

(שבת סב:): """וד' פתיהן יערה" - רב ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער"".

הנטיה המינית כשהיא נובעת מתוך נפש טהורה מסובבת מרגשות מוסר ומחשבות אציליות היא גם גם בפנימיותה גם בחיצוניותה טהורה. והמעמד הנפשי האדיר שלה פועל ג"כ על גידול הגוף, על תכונתו הפנימית שיהיה קרוב לטהרה ורחוק מהתעוררות פחותה וגסה, המביאה חולאים חומריים ורוחניים. וכשהיא במעלתה האידאלית העליונה פועלת היא אפילו על המזג והגידול הגופני לשום לוית חן ועדנה עליו עד שכל תנאי היופי היותר מדויקים וכל השלמתם מוטבעות בגויה הטהורה ההיא, ובה היו מצטיינות בנות ישראל בעת היו בטהרתן, ובמעמד של שמירת ערכן המקודש. אמנם, בנבילה המוסרית, שנהפכו כל היתרונות הנפשיים והכוחות הגבוהים והערים שבעלי נפשות גבוהות חנונים בהם לרעה, נהפכה זאת הנטיה המינית לתאוה שפלת ערך וזהומה עד שפעלה את זוהמתה בהגלותה גם על הצד הפנימי של הגוף וגם על הצד החיצוני. הצד הפנימי - "שנשפכו כקיתון"; והצד החיצוני - שאבדו את יתרון העדון הבשרי שפעל מהלך הרוח של שקט הרעיון והצניעות הפנימית בעומק הטבע הישראלי "ונעשו פתחיהן כיער". החם הזר של גסות הנפש הפך את הגידול המותרי במידה מתנבלת, תחת הטהרה המופלגת שעליה נאמר: "ויצא לך שם בגויים ביופייך".

<< · עין איה על שבת · ו · לח · >>