עין איה על שבת ו כג

(שבת סב:): "אר"א, וא"ל במתניתא תנא, שלשה דברים מביאים את האדם לידי עניות, ואלו הן, המשתין מים לפני מטתו ערום, והמזלזל בנטילת ידים, ומי שאשתו מקללתו בפניו".

שלשה דברים הנם יסודות תעודת העושר הכולל הרחקת העוני: הרחבת עידון החיים מצד הנקיון והטוהר שהעניות מנוולת אותם. והשני, הוא הארת הרוח ורוממות הנפש האישית, המביאה את האדם לידי קדושה ומעשים טובים וחיים טהורים. והשלישי הוא שלום המשפחה והשפעתה הטובה ביחש אישיה זה לזה, שפועל הרבה על החינוך הכללי של בני האדם. ולמי שאלה היסודות אינם נפגמים בנפשו, הנהו מוכן להשפעת העושר ע"פ סדרי ההשגחה העליונה, הממלאה את תפקיד כל יצור, "ומשביע לכל חי רצון" . אבל מי שיורד לעמקי הניוול בחיים, עד שאין בקרבו מקום אפילו להתעוררות חפץ של פינוק אנושי ראוי של חיים טהורים, ע"פ הנהגתו הביתית הבזויה, זה אין לו כ"א תעודת העניות המנוולת, הראויה לו ע"פ מדתו, כי לא יסכן לו העושר ולא ידע להשתמש בו, מאחר שאחד מיסודותיו המתאימים לו חסר בנפשו. זה המשתין מים לפני מטתו ערום, שהוא אחד מהציורים היותר בולטים של חיים ביתיים מנוולים, שאין עמהם שום תביעה פנימית להרחבה נפשית עדינה, הבאה ע"י שלילת העניות. המטרה השניה של העושר הארת הרוח ורוממות הנפש, היא מובלטת בנטילת ידים לסעודה, 'והתקדישתם' 2 אלו מים ראשונים . יש מקום בתביעת האכילה, שישפל על ידה האדם והיה יהי' כאחד הבהמות והחיות בהרגשה גסה בתוכן החיים, ויוכל גם הוא להתעלות ע"י היתרון האנושי, שכבר יוכל השולחן המסודר אשר להאדם, שהשכל, הנעם העליון, תופס בו מקום גדול, שהתחלתו היא תלויה בנטילת ידים לשם קדושה, להיות מכיר את השולחן לשולחן ד', ואכילתו לפעולה קדושה, עדינה, לא רק הכרחית ובזויה. המזלזל בזה אין לו מקום לתביעת עשירות ושלילת העניות, שכל יסוד העשירות והעדר העניות לא יפעל פעולה ניכרת על הסיפוק החומרי הגס של האדם, כ"א על העידון הפנימי המתרחב מצרכי החומר לצרכי הרוח. והיסוד השלישי, תעודת שלום המשפחה וקישורה הטוב. מי שאשתו מקללתו בפניו ע"י אשמת הנהגתו הרעה, כבר אזל מנפשו כל רגש וכל כשרון איך לבצר את מעמד יחש המשפחה בצורה מוסרית הגונה, ומה יסכן לו העושר. ע"כ הוא רק מוכן לעוני, "כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו". והיסוד היותר עקרי המעמיד את פרטיות מצבו של האדם למעלה או למטה, הנם באמת מעשיו והנהגתו הפועלים על התהוות תכונתו, שיד ד' העליונה מניעה דוקא על פיהם את כל המאורעות הקרובים והרחוקים להגיעם לתפקידם, כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים ._

כג. .1 תהילים קמה, טז. .2 ויקרא כ, ז. .3 ברכות נג, ב. .4 איוב לד, יא. .5 תהילים עד, ח.