עין איה על שבת ו טו

<< · עין איה על שבת · ו · טו · >>

(שבת סא.): "ת"ר, כשהוא נועל, נועל של ימין ואח"כ נועל של שמאל, וכשהוא חולץ, חולץ של שמאל ואח"כ חולץ של ימין".

ההכרה שיש הבדל בין המדרגות של שדרות החיים, צריכה הרגל תדירי, כי רק אז נבין את ההבדל בין הגבוה ובין השפל, את היתרון של המעלה והכבוד האמיתי על השפלות והבוז בעולם החיצוני, כדי שנדע לבכר את הטוב על הרע, את הגדלות על הקטנות. כשיהיו אלה הענינים שמורים ברוחנו פנימה ביחש לכחות החיים שלנו, אם שכולם נדרשים לקיומנו והרחבת ישותנו, אבל הפרש גדול יש בין כח לכח, ע"כ נכבד את המקום הגופני שבנו שבו כח רוחני יותר גדול מתגלה, על המקום שגילוי הכח הנפשי בקרבו הוא קטן ומצער. הדעה הזאת תלמדנו כי האלהים עשה את האדם ישר , ולא לחנם הוחן הצד הימני שבאדם בשפע כח יותר כביר, כ"א מפני שהוא מוכשר יותר להנטיה התכליתית של כללות המטרה של החיים שתתפעל יותר על ידו, וכי החיים הנם לא מחוברים מקטעים וצדדים שאינם מתרכזים, כ"א הם מתאימים ע"פ היסוד האלהי שבהם למטרה עליונה ומסומנת הניכרת ביותר בצד הימין, שעילוי כח החיים ניכר בו. ע"כ []ההזדיינות להכשר הפעולה, נעילת המנעל המכשרת את הרגל למצעדיה הכבירים והחפשיים, ראוי להיות הצד הימני ערוך בתחילה מוכן לפעולה. וכשצד העליון שבחיים יהיה דורש למלואו להכין ג"כ את יתר צדדי החיים להיות נלוים עמו, שכך היא המדה התדירה. ע"כ יוכן אח"כ הצד השמאלי להיות גם הוא נלוה אל המטרה הימנית, להכין דרך החיים, לא בתור תשוקה סוערת ומוכרחת שאין לפניה מטרה ובחירה, וממילא אין לה קטן וגדול, כ"א בתור תכונה מלאה חפץ כביר, ממולא בדעה, ביושר, בשכל טוב וחשק קדוש ונשגב, השופע מההשכלה האלהית הבהירה, המכרת שמקור התגברות הכחות הוא מצד נטיית החיים לצד עילוין, צד הימין הממולא בכח וכבוד. וסבת התמעטות ההכשר לפעול, היא מפני השביתה הנדרשת לביצור הכח, כשהצד השמאלי, שממנו ארחות החיים המתעקמים נובעים, פושט יותר מדאי את שלטונו, עד שלפעמים גם הצד הימני נלקה עמו. ומשום העלילות של ההפרזה והנטיה הזרה והמזקת המצויה בבנ"א, נחוצה לו הפסקת המעשים הקבועים ג"כ בטבע הנפש והגויה יחד. ע"כ הנעילה מתחלת בימין ומושפעת לשמאל, והחליצה הצורך של הפסק ההכשר המעשי והחפשי, מתחלת בשמאל ומתרדדת גם אל הימין לפעמים. וההפסק והשביתה מחזיר את איתניות הרוחניות למקומה בזה שמונע את הרעש של המערכה המעשית, וכח הנשמה מתעלה במה שיוכל להתרומם לטבע אנושיותו, לצד האור האלהי, להשיב אל לבו את מכון חייו, ושב ורפא לו, ונעשה בריה חדשה, "חדשים לבקרים רבה אמונתך"._

טו. .1 עפ"י קהלת ז, כט. .2 ישעיה ו, י. .3 איכה ג, כג._

<< · עין איה על שבת · ו · טו · >>