עין איה על שבת ב רצט

(שבת לה ב): "ביום המעונן מאי, במתא חזי תרנגולא, בדברא חזי עורבי, א"נ אדאני".

לפעמים גם הדברים הגלויים מסתתרים ע"י השעת עינים, אז הטבע הישר יהיה לעזר להולך תם להנצל מחשכת המבוכות. אם טבע ההמשכה אחרי הולכי תום ויושר, המגבילים עניניהם לפי הכרתם הטבעית הישרה הנטועה בהם, במתא חזי תרנגולי, עוף הכשר המבחין בין הדברים הכלליים מיום ולילה ע"פ דרכו, בדברי חזי עורבי בסביבה בלתי נאותה לצד חיובי, יש ללמוד הרבה מטבע ההבחנה של הטבעיות הטמאה עד כמה להתחזק בדוגמתה בטבעיות ההוגנת והכשרה. א"נ אדאני, הכרת הנטיה הטבעית החזקה להיות נמשך לאור השמש, שדוגמתה הצמאון החזק הרודה בלב כל איש מישראל ע"פ טבעו העצמי, כ"ז שלא השבת מטהרו להיות נמשך אחרי שמשה של תורה, אחרי מעשים טובים והגונים וכל ארחות חיים, תהיה הנטיה הפנימית הזאת ג"כ לכח מכריע במקום שאין שם עצה אחרת, ו"תומת ישרים תנחם". ו"ד' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד", "טוב וישר ד' ע"כ יורה חטאים בדרך. ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו. כל ארחות ד' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו".