עין איה על שבת ב רעז

(שבת לג ב): "א"ל בני די לעולם אני ואתה".

אם הסיבוב של כל המציאות וכל המון המעשים הרחבים והרחוקים של בני אדם, יהיו ערוכים לקראת אותה התכלית הנדרשת, שיצאו מכללות בנ"א רק יחידים אנשי קודש מלאי אור אמת וקדושת אלקים עליון ב"ה, כדאי הדבר שיסובבו כל הסבובים הנראים כזרים לנו. ע"כ יש להביט בקורת רוח על כל הפרעות שבחיים, על כל שפלותם ומיעוט ערכם, כיון שהם כמו הכנה להוציא את הכח המרכזי שלהם במקום היותר נכבד, "בשרידים אשר ד' קורא", שהם אינם יכולים לצאת אל הפועל ולהמשיך קיומם ופעולתם, כ"א השפעת רבים שהם נמשכים עמם בהוייתם. ע"כ אמר לו שדי לעולם אני ואתה, כח שולל קדוש ואדיר וכן כח מחייב טהור אדיר קדוש וזך, כדי שימצאו במציאות נפשות גדולות כאלה, צריכים כמה כחות להיות נשפעים וכמה סדרי החיים להתאחד. ע"כ די לעולם אני ואתה, ואין לדרוש את האורה השלמה בכל מרחב החיים הכללי, כ"א במרכזו היותר נכבד ויותר תכליתי, הוא במציאות הסגולה הפנימית.