עין איה על שבת ב רסט

(שבת לג:): "אותיבו תריסר שני במערתא".

חיי החברה המעשית הנם שש שנים, אח"כ מתעלים החיים לשנת השביעית בפנים ידועים באורח כללי. חיי השלמים הללו, שהתעלו תמידן, היתה התקופה לבדה מספקת לחולל עילוי כאותו העילוי הכללי, של עבודת השנים של המעשה ע"י הכשרה של שביעית. וההכשר הנהו צריך להיות כפול: עליית הצדדים העיוניים, הנדרשים לכלל כל השאלות שבכל הליכות החיים, עם כל פתרונותיהן היותר עליונים ושלמים, ואח"כ ההכשר להוציא אל הפועל את כל הצדדים העיוניים בחיים בפועל, ע"י התוספת הנשגבה של עז הרוחניות מקדושת אור ד' וזיו העליון הנמשך עליהם. ע"כ אותיבו תריסר שני במערתא, והיתה התפילה מחברתם לחיי החברה ברוח, כפי אותה המדה שהיתה דרושה להם לפי רוממות מעלתם, מבלי להתרחק מן החיים ההוים יותר מן הראוי לגמרי, מאחר שלא היו מוקפים משום סביבה חברותית, של חברים המשפיעים יחש על ההכרה של החיים המעשיים, שהיא תמיד נדרשת בכל דרכי המעלה שיוכל האדם להמצא בהם.

<< · עין איה על שבת · ב · רסט · >>