עין איה על שבת ב רנד

(שבת לג:): "נענה ר"ש ואמר כעון ביטול תורה".

מצד הכח של ההשכלה העליונה מתגלות כל הרעות, ביותר אלה הקשורות גם בגילויין בלולאות נפלאות המאחדות את החיים החיצונים עם החיים הפנימיים, רק בחסרון ההשפעה היותר בהירה של סידור החיים הכלליים, וחסרון כח החיים הוא מחולל בעזיבתו כל מיני רעות וקלקולים מסובכים. ע"כ רק עון ביטול תורה, המחליש את כח החיים הרוחניים והשכליים מלרוץ את דרך פעולתם, הוא מסבך את כל ארחות החיים. והקלקול שבא מהמחסור הפנימי של חסרון התורה, הוא מתגלגל והולך עד שיבא לידי אופני הגילוי, ששם מתאחדים כל הקלקולים עד כדי עומק ההשחתה של הקשה שבמיתות, להוציא את האדם מן העולם. ע"כ לא רק בדברים שהם מקיפים רק חלק מההשלמה יתוקן קלקול כללי, כ"א ברוממות הכוללת את הכל. וזהו רק השבת כח התורה, וקישורה באומה לחדור אל תוך תוכה, עד שמהאור התוכי יראו פעולותיה כלפי חוץ, כמו שמחסרון התוכי מתגלים הקלקולים כלפי חוץ. זאת היא הסקירה היותר עליונה המתעלה ע"ג הסקירה המעשית וההרגשית, אמנם משתמשת בהן להצטרף עמהן, באופן שיבנו גם הנה ממנה, אבל היסוד הוא התורה. והדבר המביא את הכרח העונש המקושר מריבוי הצדדים של ליקוי החיים מהכלים הפנימיים עד הכלים החיצונים, והולך מפנים לחוץ, הוא סילוק כח החיים העליון המסדר כל הדברים על מערכתם ההגונה, והוא עון כיטול תורה.

<< · עין איה על שבת · ב · רנד · >>