עין איה על שבת ב רנא

(שבת דף עמוד): "נענה ר"י כ"ר אילעאי ראש המדכרים ככל מקום ואמר".

חן וכבוד אשר יתן ד' לחכמים וראשי הדורות, הכל נערך הוא לפי התכלית של הפעולה הצריכה לצאת מהם על הכלל כולו. ע"כ כל חלק וחלק מחלקי ההשלמה התורית, נוטל את רושם כבודו בעיני העם ע"י כל אותן הסיבות המזדמנות ע"פ ארחות ההנהגה העליונה, לפי אותו הצורך שיש במציאות הסיוע שצריך להיות מסתייע מהסכמת האומה וכבודה. והנה העיקר הפועל בחיי האומה, שצריך לו עז ושלטון הוא הכח המעשי, המתואר בהלכותיה של תורה, שהם חקי ד' ומשפטיו על ישראל, שבהם צריך הכרת עז מלך וכח של שליטה. אמנם הענינים ההרגשיים והעיוניים, הם לוקחים את הלבבות באור החיים והקדושה העליונה הנמצאת בקרבם באופן גלוי, ע"כ אין ההכרח של הסכמת הכבוד הגלוי כ"כ גדול בהם. ע"כ רבי יהודה בעל ההלכה, שפעולתו ניכרת הרבה בקביעות המעשה שהלכה כמותו, מאת ד' היתה נסיבהשלו ינתן כבוד גלוי ועז מוחש גם בימי ירידת האומה והשתעבדותה, כדי שיקום עז ההנהגה המעשית הצריכה להקיף בכח איתן את כל העם כולו, להיות לעם לד' בשמירת התורה והמצוה, ע"י כח הכבוד הרשמי ועיטור השליטה, בהיותו ראש המדברים ככל מקום.