עין איה על שבת ב קפ

(שבת לא:): "נדה מ"ט, א" ר יצחק היא קלקלה בחדרי כטנה, לפיכך תלקה כחדרי בטנה".

החדרים הם מחלקים את תכסיסי הבית למערכותיהם באופן שיעמוד כל ענין בגבולו. כן החיים המתקדשים בקדושתה של תורה, מעמידים כל נטיה מהנטיות הרבות שבנפש האנושית על מכונה ובגבולה. וכשמשפחת האדם הולכת ע"ז הדרך היא מתעלה בדרך החיים להתקרב אל תכלית יצירתו, להיות מעמיד דורות שיצאו ממנו ראויים לחיי אורה, בדרכי צדק ויושר ודעת שם השם יתברך. ע"כ ראויה היא התולדה להצליח, ולהיות מתגוננת מכל פגע. אבל כאשר העבירה את הדרך, וע"י הגברתה את הצד החומרי הנמוך, באפס השפעת הקדושה וחדות השי"ת במערכת התולדה, כבר אפס כל סדר הראוי להמשך אחר הטוב והקדושה במשטרי חייה, ביחש אל טבע חיי המשפחה והקמת הדורות, שקלקלה בחדרי בטנה, והסירה כל גבול, עד כמה תוכל החומריות הגסה לשלוט על מערכת החיים, הרי כבר סרה התולדה מתפקידה, ואין לה זכות להעזר מצד ההשגחה העליונה הצופיה לשכלול האנושיות. ע"כ כל התקוממות של מניעת התולדה והרבות המכשול יפגיע בה עונהי, כיון שאפס כח המנצח כל המכשולים שהוא קשור ביחש התכלית הנשגבה של מהלך התולדה, הנמצא דוקא עם שמירת הגבולים של החדרים המוגבלים בעמקי הנטיות, היושבים במערכה איש על דגלו, לפיכך תלקה בחדרי בטנה.

<< · עין איה על שבת · ב · קפ · >>