עין איה על שבת ב קכה

(שבת לא.): "א"ל כני שאלה גדולה שאלת, מפני שדרין כין החולות".

עומק הדעת את ד' הבא מעקב ענוה, הולך ומתפשט על כל המאורעות שבחיים גם היותר פרטיים, עד שההשגחה העליונה מכשרת שינוי בצורת מבנה העינים לפי מצב מקום הדירה הבא מסיבות מדיניות, למען דעת עד כמה עין ד' צופיה על כל פרט מפרטי יצוריו, לא לבד בענין הלידה הכולל את כללות החיים כ"א גם בענין פרטי של שמירת בריאות העינים. ויש בזה עוד מוסר נוסף, עד כמה ההשגחה מקפדת על המועיל והשמירה מן הנזק יותר מעל היופי, עד שכדי להגן העינים מנזק של עורון הכשירה את צורתם ע"י הטריטות, להגן אע"פ שאינו לפי נועם החוש לענין היופי, וזה עצמו יביא את האדם לידי ענוה ומיעוט הקפדה אם הופרע הסדר הנימוסי של דרך ארץ והדרת הכבוד הראוי לו, שאמנם היא פרצה בהיופי המוסרי הראוי והנכון. אבל כשהאדם קונה דוקא ע"י סבלנות זאת את קנין הענוה בצד יותר חזק, הרי התועלת מתגברת באין פנות אל חסרון הנוי הנימוסי החסר מלהקפיד עליו.

<< · עין איה על שבת · ב · קכה · >>