עין איה על ברכות ט רצב

<< · עין איה על ברכות · ט · רצב · >>

(ברכות נח.): "ר"ש סגי נהור הוה, הוו קאזלי כו"ע לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו, אשכחיה ההוא מינאה א"ל חצבי לנהרא כגני לאי".

התכונה השפלה של המהרס גדרות עולם תצייר תמיד כל הענינים שבעולם רק ע"פ הנקודה של אהבת עצמו הפרטית. ע"כ ר"ש הלך ע"פ רגשי קודש שבלבבו לחלק כבוד למלך, מפני הצד המוסרי שיש בכבוד מלכים במה שהוא הסבה היותר חזקה להצלחה האנושית בישובו של עולם ותיקון סדרי החיים האנושיים. המין אמנם, ככל בני גילו שאבדו כבר את יקרת ערך הצדק והטוב כשהוא לעצמו. ע"כ בקש גם מהמחזה הזה תועלת פרטית, דהיינו שיקבל עונג ממראה הכבוד והוד הגבלתו, מיופי הכלים שהוא משתמש בהם וכיו"ב, סדרי החיל למערכות הפאר. א"כ דומה הוא כאילו כל הבאים לראות את המלך אינם באים להשפיע, להיות המלך מכובד בכבודם. ובזה תצא המטרה העליונה שיש בכבוד מלכים לתקנת הציבור והעם, כ"א כדי לקבל לעצמו הנאת שעה. כי כן דרך כל אנשים פורקי עול מלכות שמים, שמשימים הכונה היותר רמה אצלם את הערך של כל דבר מצד ההנאה שלשעתה. א"כ הם דומים לכדים רקים הולכים אל הנהר להתמלאות ממנו, לקבל עונג שימלא את נפשם הריקה. א"כ כגני לאי, מה יתרון לאיש עור הבא גם הוא בתוך הבאים, מה יחוש הוא מצד הנאתו העצמית לו.

<< · עין איה על ברכות · ט · רצב · >>