עין איה על ברכות ט קסד

(ברכות נט:): "וא"ר ב"א אר"י הרואה פרת אגשרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית, והאידנא דשניוה כו'".

ההסתכלות במעשה הטבע כפי שהם, מבלעדי השינויים שחוללו בהם ידי האדם לשכללם, תועיל למלאות את הלב רגשי קודש ואהבת ד'. אמנם למעלה מהרגשות הכלליות יש הדעת, שהיא מלמדת אור תורה לעשות את הצדק והטוב. ערך הרגש אל הדעת היא ערך התפילה אל התורה, שהראשונה חיי שעה בעוד שהאחרונה היא חיי עולם. ע"כ ההסתכלות במעשה האדם ע"פ בינה יתירה שנתן וחנן אותו אדון כל המעשים לשכלל את כל היצור, היא מעוררת לא לבד את הרגש כ"א את הדעה והמעשה הטוב. ע"כ אין לצמצם את כל תבואת הטוב ההוא רק במושג שיוכל להיות מובלט בברכה, "לך דומיה תהילה"ו, וכל הברכות כולם הם עובר לעשיה , והתכלית המתעלה היא הכשרון והטוב בפועל.