עין איה על ברכות ט קסא

(ברכות נט:): "ת"ר הרואה חמה כתקופתה כו', ואמר אכיי אימת הוי כל כ"ח שנין כו'".

ההכרה הפרטית מהיצירה על יוצרה, תהי' נוספת בההסתכלות על מצב התחלת התנועה השמיימית, בעת התחלת המחזור המקביל אל הצעד הראשון שיצאו חוצץ צבאות השמים, לסול ארחות דרכם בדבר ד' אשר נצב בשמים, יותר מההסתכלות התמידית על התנועה שנפעלת מכח המושך הכללי ע"פ חק עולם. שאמנם צריך האיש הנלבב לשום לב על תוצאות הסדר הנכון והפעולות המלאות דיוק, וחסד ורחמים מיוצאים מזה, להכיר את יוצר כל החונן ומרחם את בריותיו, שהוא בעל הכחות כולם מחוללם ומסדרם. והנה ע"ז צריך הוא להשקפות שונות וארוכות ודעה שלמה ומקפת. אמנם התחלת התנועה המסומנת בעת המחזור, הלא שם הוא מתגלה הוד אלהי נורא, שכונן כל המעשה הגדול הזה, בכח וגבורה ועצה ותושיה, שאין לה תכלית וערך. ע"כ ראוי ביחוד לברך על מחזה המחזור ברוך עושה בראשית.