עין איה על ברכות ט נז

(ברכות נה:): "ואם צריכים רפואה, רפאם כמי מרה ע"י משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיהו מחליו, וכמי יריחו ע"י אלישע".

לפעמים תהינה סבות מוכנות לפעול לרעה אבל יוכלו להתהפך לטובה ע"י כמה אופנים. לפעמים צריכים סבה פועלת שצריכה ג"כ פועל מיוחד, ולפעמים יהפכו הדברים לטובה בלא שום סבה מורגשת כ"א בהמשך הזמן, ולפעמים צריכים פעולה באין דיוק אל הפועל. אמנם אלה השלשה מזדמנים בתור סבות עומדות בפני עצמן, ואינן מתערבות עם כל פרטי הסבות המתגלגלות להביא את הענין לידי גמר. ויש ג"כ במציאות שיזמין השי"ת המון סבות שנתערבו בכל פרטי הסבות ההולכות ומזדמנות, להפוך את התכלית, שמבלעדן הי' הדבר נוטה לרע וע"י עירוב כל פרטי הסבות בכל סבה פרטית מתהפכות הנה לטובה. ונגד אלה הארבעה אופנים אמר, רפואת מי מרה ע"י משה רבינו הי' צריך שיהי' הפועל מיוחד הוא ע"ה, והפעולה מיוחדת "ויורהו ד' עץ וישלך אל המים וימתקו המים" . אמנם היתה סבה אחת לא התערבה בפרטיות, לא נתחלק העץ ונתפזר במים. אמנם רפואת מרים, לא הי' ע"י שום פעולה ממשית, כ"א "תסגר שבעת ימים ואחר תאסף" . חזקיהו מחליו נרפא ע"י דבלת תאנה , פעולה בלא התיחדות הפועל. אמנם כל אלה היו סבות עומדות בפני עצמן, אבל רפואות מי יריחו ע"י אלישע , הי' שנתערבו חלקי המלח שרפאו את המים ע"י נס עם כל חלקי המים. וה"ז דמיון המון סבות רבות שמתלות בכל אחת מהסבות המוכנות לרעה להפכן לטובה ע"פ רצון השי"ת, ברצות ד' דרכי איש" .