עין איה על ברכות ח יג

(ברכות נג:): "ל"א מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהם".

שני הלשונות מכוונות הנה נגד ב' המעלות. החכמים השלמים שהתרוממו אל מעלת ההכרה הפנימית של ערך המצות, שהם נגד "אברותיה בירקרק חרוץ". המלכים, מלכי רבנן, המצות מגינות עליהם כי לא יגורם רע ולא יקרבו הכוחות הרעים לפגע בהם כלל. אמנם יתר ההמון, שהמה נפגעים לפי קוצר דעתם מתגרת החומריות וההטעיות הדמיוניות, אמנם הם ניצולים ע"י המצות, והם באים לידי אותה המעלה בכלל שהיא נחלת הסגולה ע"י ההתאחדות במעשה, שקדושת המצות פועלות ג"כ התכונה היותר עליונה של הכונה וההצלה הכללית של הכנפים להתרומם ע"י המצב היותר נמוך א"א כ"א ע"פ המצות שהוכנו לפי פרטיות כל מצב ומצב. "מי מנה עפר יעקב" , וחביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצות, "אשרי העם שככה לו" .

<< · עין איה על ברכות · ח · יג