עין איה על ברכות ה קכז

(ברכות לד:): "ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאי' כו'".

האדם צריך שיכיר כי השלימות האמיתית שעלי' נוסדה ההדרכה השלמה של תורת השם ית' היא ג"כ בהכרח נעלה מכל דיבור ושפה, ע"כ גם ההריסה של החוטא היא ג"כ בהכרח נעלה מכל דיבור. ע"כ מאן דמפרש חטאיה, ותושב"כ בדיבור פיו ביטא כל ההתאוננות הראויה להכרת גנות החטא, וכבר ציור הגועל שראוי להיות בנפש להנליזה מדרך ד', שלמה בנפשו במה שפירש בפיו, הוא חציף באמת. רק צריך שיכיר כי ההשחתה של כל חטא גדולה היא מערך כל פירוש וסיפור, כשם שהוד השלימות הוא נעלה מכל דיבור. ורק אז יכיר הוד האושר האמיתי, ותהי' תשובתו גמורה מאהבה וענות לב, וזכר לדבר "מעודד ענוים ד' כו'" סמך למקרא שלפניו "גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו אין מספר ". ועיי' מה שכתבנו בע"ה לעיל אמר ריב"ל זה יין המשומר כו'.