עין איה על ברכות ה קב

(ברכות לג:): "אלא על קן ציפור יגיעו רחמיך מ"ט כו' ח"א מפני שמטיל קנאה במעשי בראשית, וח"א מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות".

ראוי שישכיל האדם כי טובו של השם ית' היא מקפת את המציאות כולה וכל מה שברא לכבודו ברא, וכבודו הוא שלימות הגמור שימצא בברואים לכ"א לפי מה שיוכל לקבל ולהתעלות. והדעה המוטעת שיתכן לומר שיגיעו רחמי השם ית' על דבר מיוחד להבדילו לטובה מכל בריותיו היא מביאה אסון לעולם, כי בזה תתגבר הטעות בצירוף אהבת עצמו הנטועה באדם ביצר לבבו מנעוריו יותר על המדה לחשוב שרק הוא הוא הנבחר והאהוב מאת ד' מצד עצמו. ובאמת ראוי להשכיל כי רחמי השם ושפע חסדו הם מגיעים על כל בריותיו, אלא שלפעמים נבחרים יחידים מברואיו, מעמים ואישים וכיו"ב, כדי שעל ידם תבא הטובה הכללית השוה לכל המציאות. אבל לומר הגעת רחמים על דבר מיוחד שאין בו מבוא לההשלמה הכללית, הוא דבר שאינו ראוי להעלות על לב, והוא דעה המשחיתה חיי המוסר הכלליים.