עין איה על ברכות ה נח

(ברכות לב.): "אביי אמר עד שהחלהו".

המצב הטוב המסכים אל כלל המציאות הוא הבריאות. אמנם כשיצא פרט אחד מהסכמתו אל הכלל בגוף נפרע הסדר ונעשה חולי. שלימות ההנהגה העליונה היא לשכלל את המציאות, ואם ישחת עם עד שלא תהי' ממנו תקוה נשקפת לטובה יהי' עובר ובטל ותחתיו יקום עם מתוקן ומשוכלל הקרוב אל השלימות האנושי. והנה ישראל אבדו ההכנה למעלתם, ומצד ההנהגה העליונה הרוצה בטוב הי' ראוי שיבאו ישראל לתכליתם ועל ידם כל המציאות, לא באמצעות הסיבות הרעות, הגלויות והצרות, שכתומם באו עלינו לצרף סיגנו. וכאשר ההנהגה העליונה רוצה בטובת היצורים הי' ראוי לכלות אז המושחתים ולהוציא עם שיבא לתכליתו בלא רוגז ומצרי שאול נוראים, זאת היתה לפי שלימות ובריאות ההנהגה. אבל משרע"ה נתאמץ בתפילה שלא ימח שם ישראל מגוי, ואף שנפלו הרבה ממעלתם עד שכדי להגיע לטהרתם הנועדת להם צריכים הם כעת לדרך ארוכה וחשיכה, מלאה צרה ויגון של גליות וצרות רעות ומרות, וכל אלה הם כערך חלאים בגוף לעומת שלימות ההנהגה שהיא מתנהלת להוציא לאור החיים עמים הנהנים מחייהם ויושבים במנוחה על אדמתם, ואם אינם ראויים לכך, לאבדם ולהושיב אחרים תחתיהם. אבל לטפל בעם שהשחית תעודתו, שהי' יכול לבא אלי' בנקל ועכשיו הוא צריך מירוק עצום ויסורין נוראים המעוררים השתוממות נפלאה במשך דורות רבים, זהו נקרא ביחש ההנהגה המתיחסת להקב"ה בשם "חלי". "ואמר חלותי היא שנות ימין עליון" , ובזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרעי.