עין איה על ברכות ה יב

(ברכות לא.): "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו".

הזכרון בא מנקודה מסויימת בזמן והוא זמן הפרידה כי אין דבר מסיים יתר חלקי שטף הזמן. ע"כ ראוי להיות בתור נקודה ומרכז לתלות בו לאות את תכלית של כל התחברות וריעות, שהיא דרישת התורה.