עין איה על ברכות ג יז

(ברכות יח:): "א"ל בעינא אבא, א"ל טובא אבא איכא הכא, א"ל בעינא אבא בר אבא כו' א"ל בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל היכא".

כשם שההשגות בשכל הפשוט הולכות במדרגתם, בתחילה משיגים את הכלל, את הסוג, ואח"כ הדבר הפרטי הצריך, כמו"כ בהשגות, שצריך להם ג"כ איזה הופעה שהיא למעלה מהסדר השכלי הטבעי הפשוט, מ"מ הדבר הולך ע"פ תנאי השגת השכל. ע"כ כשהעמיק להסתכל בעניני הנפש הפרטית של אבא, ומצד יחסה הפרטי אליו, בתור מוריש ליורשו, ועל פיהם ישיג ממנו ג"כ הדבר הפרטי הנעלם. בתחילה נתברר אצלו בלא בירור פרטי, כ"א מושכל כולל, כערך נפש דומה בתכונתה לנפש אביו, ואח"כ ביותר פרטית שנצטיינה בהוראת אבא בר אבא, ואח"כ ביותר בירור מצד יחסו ליורשו שמואל, והיינו אבא בר אבא אבוה דשמואל.

א"ל סליק למתיבתא דרקיעא. השיגו במעלה יותר עליונה מהענינים המעשים, ומשכיל בסודות האלהיות הגבוהות ממקרי העולם, ואין לדעת ממצבו אז כל ענין מקרי שפל.

<< · עין איה על ברכות · ג · יז · >>