עין איה על ברכות ב לו

(ברכות טז:): "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים".

אהבת השי"ת ויראתו באות כל אחת מהכרה בפני עצמה. כי בדרכיו ית' העליונים, ישנם דרכים כאלה שאפשר לאדם להדמות קצת אליהם, כמו "מה הוא רחום כו'". וכשישים האדם לבבו להדמות לדרכי השם ית', אז ע"י ההדמות תולד האהבה, וכפי רוב הדמיון יהי' רוב האהבה. אמנם יראת ד' תבא מצד התבוננות בגודל הדרכים העליונים, שאין ערך ומבוא לאדם ללכת בהם, מצד רוב שלימותם הרחוקה מחוקינו. ע"כ אהבת הש"י היא אהבת תורה, כי יסודה של תורה היא רק לעשות את האדם להולך בדרכי השי"ת. "ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט" . ויראת ד' נקראת יראת שמים, היינו יראת רוממותו, מצד הנשגב מהשגתינו ויכולתינו. כענין"גבהי שמים מה תפעל". חיים שתמלא משאלות לבנו לטובה. כי הלב שכוסף הנאות דמיוניות, א"א למלא משאלותיו, כי יש לו מנה רוצה מאתים . ע"כ יבקש חיים שתמלא משאלות לבנו, שלא יבקש כ"א לפי התכלית לטובה.

<< · עין איה על ברכות · ב · לו · >>