עין איה על ברכות ב ז

(ברכות יד:): "חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת, ההוא דנחית כו' כל אמת אמת תפסי' להאי".

ידענו שהענינים המסופרים בתורה והאמורים בה ובמצותי', יש בהם נעלמים, ענינים גדולים ומושכלות זכות וצחות, לבד הדברים הפשוטים. אמנם לענין האמתות, מדת האמת נוהגת בענינים הפנימיים כבענינים החיצונים. א"כ יש כאן שתי אמתיות, הפנימית והחיצונה. אמנם יפה כתב בשל"ה, ע"ד הזוהר, אורייתא כולא סתים וגליא. ושמא דקוב"ה סתים וגליא, שהצד החיצון מתאחד בתורה עם הצד הפנימי. והביאור הוא שהענינים המושכלים הם המה כערך סיבות ותכלית, שיבאו הדברים החיצונים כדי לסבב את הצפון בהם, א"כ האמת היא אחת. וכך נאה לתוה"ק האחת היוצאת מד' אחד, שיהיו כל עניני' מתאחדים. ע"כ ראוי להראות שהאמת היא אמת אחת, המתגלה לפי ערך המשיגים בכיוונים שונים.