עולם קטון 1

עוֹלָם קָטֹן

(עִתּוֹן לִילָדִים)

יכיל ספורים, שירים, משלים וחדות, ידיעות הטבע ודברי הימים

כתובים לפי רוח הילדים והשגתם

יצא לאור פעם בחודש על ידי

בֶּן יְהוּדָה, יְהוּדָה גְּרָזוֹבְסְקִי, דָּוִד יוּדִילוֹבִיץ.

---

חברת א לחודש טבת

ירושלם

תרנ"ג

בדפוס ה אברהם משה לונץ

הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ

(תרגום)

בַּעֲרִיסַת הַיֶּלֶד מִבַּעַד לַחֲרַכִּים

הַיָּרֵחַ בַּלַּיְלָה בְּקֶרֶן אוֹרוֹ הוֹפִיעַ

וְיִשְׁאָלֵנִי הַיֶּלֶד בִּדְבָרִים רַכִּים :

"מַדּוּעַ זֶה כָּכָה הַיָּרֵחַ יַגִּיהַּ?"

יוֹם תָּמִים הַשֶּׁמֶשׁ יָגֵעַ

וְלָנוּחַ עַתָּה יָרַד הַיַּמָּה.

תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ - הִנְּךָ שֹׁמֵעַ -

תָּנוּם תִּישַׁן, כֻּלָּהּ נִרְדְּמָה.

וּלְאָחִיו, הַשֶּׁמֶשׁ הִתְחַנֵּן בְּלַחַשׁ:

"אֲחִי חֲבִיבִי, יָרֵחַ יָקָר!

פָּנָסְךָ הַדְלִיקָה, הֵן הוּא מָלֵא נַחַשׁ

וְהָאָרֶץ הַקִּיפָהּ וְחַפֵּשׂ נָא וַחֲקָר!

רְאֵה, הַבִּיטָה, מִי יִשְׁקֹט, יָנוּחַ,

מִי יִצְחָק, מִי יֵבְךְּ, מֵי מְנוּחָה יַפְרִיעַ.

כָּל אֲשֶׁר תִּרְאֶה, כְּתָב נָא עַל לוּחַ

וּבְבֹקֶר הַשְׁכֵּם אוֹתִי תּוֹדִיעַ".

הַשֶּׁמֶשׁ נִרְדָּם, וְהָלַךְ הַיָּרֵחַ

צָפָה וּמַבִּיט, עַל הָאָרֶץ יָעִיר.

וּבַבֹּקֶר בְּבֹקֶר, עֶצֶב אוֹ שָׂמֵחַ,

לְהַשְׁמֵשׁ יִתְדַּפֵּק הָאָח הַצָּעִיר.

תֹּק תֹּק תֹּק! פְּתַח דְּלָתֶיךָ,

קוּמָה שֶׁמֶשׁ, הַתַּרְנְגוֹל קָרָא,

צִפֳּרִים תְּצַפְצֵפְנָה לְקַדֵּם פָּנֶיךָ

וְלִתְפִלַּת שַׁחֲרִית הֶחָזָן קָרָא.

אָז יָקוּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְשָׁאַל אֶת הַיָּרֵחַ

"מָה אָחִי חֲבִיבִי, מָה שְׁלוֹמֶךָ?

מָה רָאִיתָ? מִי עֶצֶב, שָׂמֵחַ?

סֵפֶר לִי סֵפֶר, מָה חָוְרוּ פָּנֶיךָ?

וְהִגִּיד הַיָּרֵחַ אֲשֶׁר הוּא יָדַע,

מִנְהַג כָּל אִישׁ, כְּזָקֵן כְּנַעַר:

מִי יִתְנַהֵג בְּעַנְוָה, מִי יָרַע

מִי לְאִמּוֹ, גָרֹם יִגְרֹם צַעַר

וְאִם זָקֵן וְיֶלֶד טוֹב הִתְנַהֲגוּ,

עַלִּיז יִזְרַח שֶׁמֶשׁ מִתְּכֵלֶת שָׁמָיו.

וָלֹא – שֶׁמֶשׁ בַּעֲרָפֶל יַעֲטֹף פָּנָיו

רוּחַ יִשַּׁב יִרְעַם רַעַם,

גֶּשֶׁם יֵרֵד בְּזַעַף וְזַעַם,

וְאֶת הַיְלָדִים אִמּוֹתֵיהֶם לְטַיֵּל לֹא יִנְהֲגוּ

בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ תִּכְּשֵׁל.

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

וְהַנַּעַר מֹשֶׁה מַשְׂכִּיל, שֹׁמֵעַ בְּקוֹל הוֹרָיו וּמוֹרָיו וְאָבִיו אֲהֵבוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אָבִיו אֶל הַשׁוּק וַיַּרְא וְהִנֵּה נַעַר אֶחָד הָאִכָּרִים נוֹשֵׂא כְּלוּב מַעֲשֶׂה מִקְלַעַת קָנִים, וְצִפּוֹר יָפָה בְּתוֹכוֹ יוֹדַעַת שִׁיר, וַיֹּאמֶר אֲבִי מֹשֶׁה אֶל לִבּוֹ: אֶקְנֶה לִי אֶת הַכְּלוּב וְאֶת הַצְפּוֹר וַאֲבִיאֵהוּ לִבְנִי לְמַתָּנָה וַאֲשַׂמַּח נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר יְשַׂמְחֵנִי הוּא בְּמַנְהָגוֹ הַטוֹב. וַיִּגַּשׁ אֶל הַנַּעַר הָאִכָּר וַיִּשְׁאָלָהוּ לִמְחִיר סְחוֹרָתוֹ. וַיַּעֲנֵהוּ הַנַּעַר: שֶׁקֶל כֶּסֶף תִּתֵּן לִי. וַיְמַהֵר אֲבִי מֹשֶׁה וַיִּשְׁקל עַל יָדוֹ שֶׁקֶל בֶּסֶךְ, וַיְקַח אֶת הַכְּלוּב וְאֶת הַצְפּוֹר וַיְבִיאֵם הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵם לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר: רְאֵה נָא בְנִי, הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ אֵלֶּה לְשַׁעֲשְׁעִים לְמַעַן תֵּדַע כִּי רָצְתָה נַפְשִׁי בָךְ. וַיְהִי כִּרְאוֹת מֹשֶׁה אֶת הַכְּלוּב וְאֶת הַצְפּוֹר וַיִּשְׁמַח בָּהֶם מְאד וַיִּשַׁק יְדֵי אָבִיו וַיְבָרְכֵהוּ, וְאֶת הַכְּלוּב לָקַח וַיִּתְּלֵהוּ עַל הַקִיר וַיִּתְבּוֹגֵן אֶל הַצְפּוֹר וְאֶל רְקוּדֶיהָ וְאֶל זִמְרָתָה וַיִּתְעַנֵּן מְאֹד. וַתַּעֲבוֹר שָׁעָה אַחַת וּמֹשֶׁה עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי הַכְּלוּב וְשָׁמֵחַ בַּצְפּוֹר. וַיִּפֶן אֵלָיו אָבִיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר: הַהִסְפִּיקָה הַצְפּוֹ לְהַשְׂבִּיעַךְ רָצוֹן?

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: כֵן אָבִי, הִשְׂבִּיעַתְנִי רָצוֹן מְאד. וַיֹּאמֶר אָבִיו: אִם כֵּן לָמָה זֶה לֹא תִתֵּן לָהּ אֶת שְׂכָרָהּ? וַיִּשְׁתּוֹמָם מֹשֶׁה לִשְׁאֵלַת אָבִיו וַיֹּאמַר: אָכֵן יֵשׁ שָׂכָר לְצִפּוֹר? וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי, וַיַּעַן אָבִיו וַיֹּאמַר: אָכֵן, יֵשׁ שָׂכָר לְצִפּוֹר וּלְכָל הַחַי אֲשֶׁר יָבִיאוּ לָנוּ עֹנְג אוֹ תּוֹעֶלֶת. כִּי נִתֵּן אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ וְנָשִׂים לִפְנֵיהֶם מַיִם לִשְׁבּוֹר צְמָאָם. וַיִּבֶן מֹשֶׁה לְדִבְרֵי אָבִיו וַיְמַהֵר אֶל הַפַּל וַיִּקַח מְלֹא כַפּוֹ זֵרְעוֹנִים וַיָּשָׁב אֶל הַכְּלוּב וַיֹּאמֶר לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתּוֹ וְלָתֵת אֶת הַזֵרְעוֹנִים בְּתוֹכוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִיו: לְאַט לְךְ בְּנִי בְּפָתְחֵךְ אֶת דֶּלֶת הַכְּלוּב וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לְבַל תִּמָּלֵט הַצְפּוֹר מִמֶּנוּ. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל אָבִיו, וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת מְעַט וַיִּתֵּן אֶת הַזֵרְעוֹנִים וַיְמַהֵר לְסָגְרוֹ, וַיְמַהֵר וַיָּבִיא מַיִם בִּכְלִי חֶרֶס וַיָּשָׁב וַיִּפְתַּח דֶּלֶת הַכְּלוּב וַיִּתֵּן הַכְּלִי בְּתוֹכוֹ עִם הַמַּיִם וַיִּסְגְּרֵהוּ, וַיָּשָׁב וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַצְפּוֹר בְּלִקְטָה הַזֵרְעוֹנִים אֶחָד אֶחָד וּבְעַלְעָה אֶת הַמַיִם בְּחַרְטוּמָה הַקְט, וַיִשְׂמַח וַיִּתְעַנֵּג מְאד.

וַיְהִי כְּטוֹב לִבּוֹ בְּשִׂמְחָתוֹ וַיִּזְכּר אֶת רֵעוֹ רְאוּבֵן וַיֹּאמַר: אָרוּצָה וְאָבִיאָה אֶת רֵעִי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַצְפּוֹר הַיָּפָה וְיִשְׁמַח גַּם הוּא.

וּרְאוּבֵן נַעַר נִמְהָר וּמְבֹהָל. וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ שֶׁמַע הַצְפּר וְיָפְיָה, וַיְמַהֵר וַיָּרָץ אֶל בֵּית מֹשֶׁה וַיִּתפְּרֵץ הַבַּיְתָה בַּחֲמוּלָה. וְיֶלֶד קָטָן עָמַד עַל דַרְכּוֹ וַיַּפִּילֵהוּ, וַיִּפֹּל גַּם הַכְּסֵא אֲשֶׁר הַיֶלֶד נִשְׁעַן עָלָיו, וַיִּפּל הַשְׁלְחָן אֲשֶׁר עַל יַד הַכִּסֵּא וַיִּפְּלוּ הַכֵּלִים אֲשֶׁר עַל הַשְׁלְחָן אָרְצָה וַיִּשְׁבֵרוּ. וַתְּהִי צְעָקָה וּמְהוּמָה, וּרְאוּבֵן לֹא שָׁעָה אֶל כָּל אֵלֶּה וַיָּרָץ הָלְאָה עַד בּאוֹ אֶל הַקִיר וַיְנַתֵּק אֶת הַכְּלוּב, מִמְּקוֹמוֹ וַיִּפְתַּח אֶת דַלְתּוֹ לִרְוָחָה. וַתֵּצֵא הַצְפּוֹר הַחוּצָה, וַתִּפְרֹשׁ כְּנָפַיִם וַתְּעָף וַתִּמָּלֵט.

וַיַּעֲמֹד רְאוּבֵן מִשְׁתָּאֶה וְנִבְהָל פִּיו פָּתוּחַ וְעֵינָיו לְטוּשׁוֹת. וְהִנֵּא מֹשֶׁה בָא אַחֲרָיו הַבַּיְתָה וַיַּרְא אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ רְאוּבֵן וַיִּחַר אַפּוֹ וַיִּתְקַף וַיָּרֶם קוֹל בְּכִי, וַיִּשְׁמַע אָבִיו, וַיַּחַס אוֹתוֹ, וַיֹּאמַר: לֹא נָאֶוָה לְנַעַר לְהִתְקַצַף וְלָתֵת קוֹלוֹ בַּבְּכִי עַל כָּל דְּבַר אֲבֵדָה אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ. בַּאֲבוֹד הַצְפּר לֹא אָבַד בִּלְתִּי אִם שֶׁקֶל כְּסֶף, וּבְקִצְפָּךְ הֲלֹא תְאַבֵּד אֶת נַפְשְׁךָ וְתַשְׁחִיתָנָה, אֶפֶס, זאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר תִּלְמֹד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כִּי לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִתְרוֹעֵעַ עִם נְעָרִים פּוֹחְזִיִם וּמְבהָלִים. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל אָבִיו וַיְמַח דִּמְעָה מִלֶדְיוֹ וַיִּרְגַע. וַיִּתְרַחֵק מִרְאוּבֵן מֵהַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה וְלֹא הִתְחַבֵּר אֵלָיו, וַיַּרְא רְאוּבֵן כִּי רָחַק מִמֶּנוּ רֵעוֹ וַיִּתֵּן אֶלִי לִבּוֹ, וַיַּעֲוֹב מְשׁוּבָתוֹ וַיִּיטַב דַּרְכּוֹ. וַיָּשָׁב מֵשֶׁה לְהַטוֹת אֵלָיו אַהֲבָתוֹ. וַיָּשׁוּבוּ וַיִּהְיוּ רֵעִים בְּמִקְדֶם.

יְחִיאֵל מִיכָל פִּינֶס.

הָקִנְאָה.

אִם אֲשֶׁר לֹא לְךָ בְּקַשְׁתָּ.

תֵּת גַּם אֲשֶׁר לְךָ נִדְרַשְׁתָּ.

מִסוֹד אֱלֹהַ יָצָא קוֹל מְצַווה: שְׁנֵי מְאֹרוֹת יָאִירוּ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם וְהָיוּ לְמוֹשְׁלֵי אָרֶץ לְאֹתוֹת, לְמוֹעֲדִים, לְיָמִים וְשָׁנִים.

וַיֹּאמַר וַיְהִי : וַיִּזְרַח הַשֶׁמֶשׁ, הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן. וּכְגִבּוֹר יָשִׂישׂ לָרוּץ אֹרַח כֵּן יָצָא הַשֶׁמֶשׁ, מְעֲטָף בְּזְהַר אֱלֹהַ וְעֲטֶרֶת כָּל הַצְבָעִים עַל רֹאשׁוֹ. וַתִּצְהַל הָאֲדָמָה וּצְמָחִיהָ נָתְנוּ רֵיחַ, וְהַנִּצְנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ.

וַתֵּצֶר עֵין הַמָּאוֹר הַשְׁנִי, הוּא הַיָּרֵחַ, וַיְקַנֵּא בְּרָעָה, כִּי יָאִיר גַּם הוּא כָמוֹהוּ. וַיִּתְמַרְמַר וַיֹּאמֶר לְנַפְשׁוֹ: לָמָּה יִשְׁתַּמְשׁוּ שְׁנֵי מְלָכִים בְּכֶתֶר אֶחָד? וּמַדּוּעַ אֶהְיֶה אָנֹכִי הַשֵׁנִי וְלֹא הָרִאשׁוֹן?

וּפִתְאֹם עַל אוֹרוֹ וְנָגהוֹ נָס מִפָּנָיו מִכַּעַס יְיָ וּמַחֲמַת גְאוֹנוֹ. וַיִּתְרַחֵק הָאוֹר, הַרְחֵק הִרְחִיק מִבְּעָלָיו, שָׁמָּה שָׁמָּה נוֹעַ יְנוֹעַ בַּחֲלַל הָאֲוִיר, וּפֹר הִתְפּוֹרֵר וַיְהִי לִצְבָא כּוֹכָבִים. וּפְנֵי הַלְבָנָה כַּפֶּת חָוָרוּ, וַתֵּבוֹשׁ מֵאֱלֹהֵי כָל הַצְבָאוֹת, וַתִּבְךְ וַתִּתְחַנֵּן : רַחֵם נָא אֲדוֹן הַצְבָאוֹת, חוּסָה נָא עֲלֵי אֶמְלָלָה.

וּמַלְאָךְ אֱלֹהֵי הַצְבָאוֹת עֹמֵד לִפְנֵי הַנִּדְהָמָה וַיִּקְרָא בְּדִבְרֵי אֵל חַי לֵאמֹר: יַעַן כִּי קִנֵּאתָ בְּאוֹר הַשָּׁמֶשׁ עַל כֵּן מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אַךְ מֵאוֹר נָנְהוֹ תָאִירִי אָתּ. וְאִם הַכַּדּוּר הַהוּא, הִיא הָאָרֶץ שָׁמָה, לְפָנֶיךְ יַעֲמֹךְ, וְכַפָּה הַחֹשֶׁךְ אֶת חֲצִי עגּוּלֵךְ, אוֹ כְלֵךְ תִקְדְרִי כַּדְמוּתֵךְ עָתָּה. - וּבְכָל זֹאת, יַלְדָה שׁוֹגה; בְּכֹה אַל תִּבְכִּי, אֶל הָרַחֲמִים נָשָׂא עֲוֹנֵךְ וַיַּהֲלֹךְ אֶת הַקְלָלָה לִבְרָכָה, וְכֹה דַבֵּר אֵלַי בְּקָדְשׁוֹ: לֵךְ נַחֵם הַנִּחְמָה וַהֲפִינוֹת צַעֲרָהּ; כִּי מָלַךְ תִּמְלךְ גַּם הִיא בְהוֹד נָגְהָהּ. וּדְמָעוֹת הַכֹּחַם אֲשֶׁר שִׁפְכָה תִּהְיֶינָה רִפְאוּת לְהַחֲלִיף כּחַ הֶעָלֶף אֲשֶׁר הוֹגִיעוֹ כֹּחַ הַשָּׁמֶשׁ וְהֵשִׁיבוּ וְהֶחְיוּ נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה, וְהִרְגִיעוּ כָּל לֵב עָצוּב וְהִשְׁכִּיחוּהוּ יְגוֹנוֹ.

וַתִּתְנַחֵם הַלְבָנָה. וַתֵּפֶן סְבִיבָהּ, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה וְהַר יָפֶה יַקִיף אוֹתָהּ, הוּא אוֹר בַּגַה סָבִיב לָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וַתְּמַהֵר וַתִּתְעַטֵף בּוֹ מַלְכַּת הַלַּיִל, שָׂרַת צְבָא הַכִּכְבִים וּבְבִכְיָה עַל גּוֹרָלָהּ, בִּדְמָעוֹת לְחָיֶה הִיא מְשַׁחֶרֶת לְכָל נֶפֶשׁ נְכֵאָה וּתְשׁוּקָתָהּ עַזֶּה לְנַחֵם כָּל הָאֲבֵלִים.

וַתְּצֵא בַּת קוֹל וַתִּשָּׂא מַשְׂאָה:

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה