עבודת ישראל שבועות
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט, א). בחודש השלישי, היינו בהתחדשות, שמקודם הוציא אותם מכור הברזל ממצרים ואכלו העוגות שהוציאו ממצרים וטעמו בהם טעם מן, ואחר כך עלו למעלה יותר והוריד להם הקב"ה לחם מן השמים ובשר מן השמים, וזהו התחדשות השלישי שבאו למעלה יותר וקרבו לפני הר סיני לקבל התורה הקדושה, וזה החודש הוא מזל תאומים, שמורה שהקב"ה עם עושי רצונו הם כתאומים כביכול. וכמ"ש המחקרים שהתאומים אם לאחד ח"ו לא טוב גם להשני כן, ואם טוב לאחד טוב להשני דבר מזליה הוא שנבראו בשעה אחת, כן הבורא ב"ה כביכול עם עושי רצונו כתאומים. ולזה נקראו ישרא"ל, שהוא יש"ר א"ל ששוים לאל וגם הוא רא"ש ל"י. ולזה קרבו לפני הר סיני בחודש השלישי ונתגלה להם הקב"ה ודיבר עמהם כאיש אל אחיו, לפי שהוא מזל תאומים. עוד בחודש השלישי, שניסן הוא כנגד אברהם, ואייר כנגד יצחק, וסיון כנגד יעקב:
"בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי". ופירש רש"י לא היה צריך לכתוב ביום הזה אלא שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם. נראה לרמוז בדברי קדשו, כי באמת בכל שנה ושנה כל ימי עולם נתגלה הדבר ההוא שהיה בימים ההם, כגון בימי פסח שיצאו ממצרים גם בכל שנה יש נפשות מישראל שיוצאים ממצרים. וגם בחודש הזה כיון שקרבו לפני הר סיני נתגלה גם כן שיוכלו לקרב את עצמם להקב"ה ולקבל התורה ולקרב עצמן לפני הר סיני, סינ"י, מלשון שנאה שישנא לכל דבר רע, כמו שאמרו חז"ל (שבת פט.) סיני שבו ירדה שנאה לעכומ"ז, רצה לומר למעשה עכומ"ז. ולזה צריך כל אדם כשבא ראש חודש סיון עד חג השבועות לקרות באותו עסק התורה ולהמשיך לו זה הקדושה שנתגלה ביום זה. וזהו שפירש רש"י שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם, דהיינו שבאמת נתגלה כל דבר בעתו כמ"ש:
"בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי". רצ"ל שעשאו עצמם כמדבר הזה שהוא ריק ואין בו שום דבר טוב. גם הם חשבו עצמם כמדבר שלא התחילו בעבודת ה' כלל:
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ". נראה לפרש על דרך ששמעתי שהריב"ש הקדוש אמר כשהגיע ראש חודש ניסן שהוא ראש השנה למלכים, והושיב כל מלאך על כנו וכשראה מלאך אחד שלא ישר בעיניו היה ממנה אחר תחתיו. וזהו פירוש הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", רצונו לומר שאתם תמנו ותמליכו כל המלאכים המשרתים אותי לכל הישר בעיניכם: