ספר יראים/תמט
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן תמט (שפט)
בלילות. צוה היוצר לבלול המנחות בשמן דכתיב בפ' ויקרא ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן וגו' ותניא במנחות באלו מנחות (ע"ה א') סולת בלולה בשמן מלמד שנבללת בסולת רבי אומר חלות בוללן שנאמר חלות בלולות אמרו לו והלא לחמי תודה נאמר בהן חלות ואי אפשר לבוללן אלא סולת פי' שהרי לא היה פותתן. כיצד עושה נותן שמן קודם לעשייתן ופותתה פי' נותן את הפלת ונותן עליה שמן ולבונה ואופה ופותתה ונותן עליה שמן ובוללה וחוזר ונותן עליה שמן וקומץ. ובמנחות דלא כתיב בהן בלילה נראה שלמדות זו מזו דעירוב פרשיות דויו מוסיף על ענין וילמד תחתון מעליון ועליון מתחתון. ויש לשאול א"כ גז"ש דקרבנך קרבנך למ"ל. ותנן (מנחות י"ח א') אם לא בלל כשר פי' שלא נאמר בלילה אלא למצוה שכל מצות האמורות בתורה לענין קדשים מוקמינן להו למצוה ולא לעכב עד שישנה עליו הכתוב וטעמא כדתניא בתחלת סנהדרין (ד' ב') וכפר וכפר מפני הדין כפר אע"פ שלא נתן אלא אחת למדנו שיש מתנות שאינו אלא למצוה ומהכא ילפינן לכל התורה כולה. ד"א אינו בתורת בלול אלא בלולה פי' ראויה לבלול הלכך לא מצינו בכל התורה שצוה לבלול אך שתהיה ראויה לבלול ומה"ט אמר ר' זירא (מנחות ק"ג ב') כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הלכך מצות בלילה מדרבנן היא.