ספר יראים/שפב

סימן שפב (רצז)
לא תשחית את עצה ולא תכרות. כתוב בפ' שופטים לא תשחית את עצה וגו' ותניא אין לי אלא גרזן מנין לרבות כל דבר ת"ל לא תשחית את עצה ומזה למדנו שלא להשחית ולהפסיד כל דבר כדאמרינן בקדושין (ל"ב א') רבה בר רב הונא קרע מאני דבריה למיחזי אי קפיר אי לא קפיד ומקשינן והא קעבר על בל תשחית למדנו דלא תשחית את עצה לאו דוקא דה"ה לכל דבר שהוא הפסד והפסדו מרובה על שכרו ואמרינן בשבת פ' מפנין (שבת קכט א') רבא צלחו ליה שרשיפא א"ל (אביי) והא קא עבר על בל תשחית א"ל בל תשחית דגופא עדיף ואם אדם משחית שום דבר כדי שייראו ממנו ויהיה שלום בביתו מותר ששכר הטלת יראתו מרובה על השחתתו כדאמרינן בשבת פ' האורג (שבת ק"ה ב') רב ששת שדי לאמתי' מונינא ארישא רב הונא מיתבר נכתמא פי' מישרי אימתא מותר. ויזהר אדם בלאו זה שהרי מצינו גדול העולם נענש על לאו זה דכתיב בדוד המלך ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו ואמרו ז"ל (ברכות ס"ב ב') לפי שביזה הבגדים שקרע מעילו של שאול לכך לא נהנה מהם והמשחית עובר בשני לאוין משום בל תשחית ובל תכרות .