ספר יראים/שנג

סימן שנג (שכב)
נזיר תער לא יעבור על ראשו. צוה הב"ה אדם שאמר בלשון הזה הריני נזיר שלא יגלח כל ימי נזירותו כדכתיב בפ' נשא איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' וכתיב כל ימי נדר נזרו תעד לא יעבור על ראשו לעשות המגלח כמתגלח (נזיר מ"ד א') ותניא תער אין לי אלא תער תלש מרט שיפשף כל שהוא מניין שהוא לוקה את הארבעים ת"ל קדוש יהיה מכל מקום דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר בתער הכתוב מדבר הא אם תלש ומרט ושפשף כל שהוא פטור וקיי"ל כר' יאשיה דסתם לן תנא כוותיה דתנן פ' ג' מינין בנזיר (ל"ט א') נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שיפשף כל שהוא חייב (שם מ"ב א') נזיר חופף ומשפשף אבל לא סורק ור"י אומר לא יחוף באדמה מפני שהוא משיר בשיער וגם סוגיא דשמעתין התם כר' יאשיה אזלא. תנן (נזיר ב' א') כל כנויי נזירות כנזירות נזיר נזיף נזיח הרי אלו כנויין ותניא (נדרים ג' א') נזיר (להזיר) לעשות כנויי נזירות כנזירות ואע"ג דאיכא מאן דלא דריש הכי קיי"ל כנויין דאורייתא דקיי"ל כר' יוחנן דאמר בנדרים פ"א (י' א') כנויין לשון גויים הם וכנויי כנויים תניא (שם ב') ב"ש אוסרין וב"ה מתירין והלכה כב"ה וכנויי כנויים נקראים שאינן דומים ללשון נזירות כי אם מן הצד הלכך צריך אדם שלא יוציא לשון הדומה לנזירות ותן לחכם ויחכם עוד.