ספר יראים/שלו

סימן שלו (צג)
לא תקיפו פאת ראשכם. כתוב בפ' קדושים לא תקיפו פאת ראשכם. ותנן בפ' אלו הן הלוקין (מכות כ' א') חייב על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן ותניא בת"כ ומייתי לה באלו הן הלוקין (שם ע"ב) פאת ראשו סוף ראשו אלו הן סוף ראשו צדעיו אילך ואילך ואיזו הקפה זה המשוח צדעיו לאחורי אזנו ופדחתו אחת מכאן ואחת מכאן מחוי רב ששת (כ"א א') בין פרקי ראשו. תני תנא קמיה דרב חסדא (כ' ב') אחד המקיף ואחד הניקף לוקה (ובנזיר) פ' שני נזירין (נ"ז ב') אמר רב הונא המקיף את הקטן חייב וקי"ל כוותי' ואשה מותרת להקיף קטן וטעמא מפרש התם וכולהו סבירא להו הקפת כל הראש שמה הקפה ותניא בתוספתא דמכות אינו חייב עד שיקיפנו בתער פירוש בהשחתה כגילוח זקן וטעמא דבחד קרא כתיב דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקניך מה זה בהשחתה אף זה בהשחתה ובתורת כהנים בפ' זאת תהיה שנינו הראש אסור במספרים כבתער והזקן אינו אסור במספרים כבתער ולא קשיא דהתם בראש נזיר מיירי וקאמר חומר לאו בראש נזיר דכתיב תער לא יעבור על ראשו מלאו דזקן האמור בכל אדם דכתיב לא תשחית את פאת זקנך שלאו האמור בנזיר חייב במספרים כבתער כדאמרינן בפרק ג' מינין בנזיר (ל"ט ב') דתניא תער אין לי אלא תער תלש ומרט שיפשף מנין ת"ל קדוש יהיה מכל מקום אבל לאו אינו בגילוח שיש בו השחתה כדנפקא לן במכות והרואה בת"כ קל להבין שכך פירושו. ויש ללמוד שהקפה ישנה בלא תער דבנזיר פ' ג' מינין (נזיר מ"א ב') בענין ללמוד דגילוח מצורע בתער רבנן מפקי מזקנו דכתיב גבי מצורע דמייתרא לדחות לאו דלא להשחית את פאת זקניך ור' אליעזר מפיק מראשו דמייתר במצורע ומוקי לה לדחות לאו דנזיר שמצות תגלחתו בתער אבל רבנן דמוקמי ראשו לדחות לאו דלא תקיפו לא מצו יליף תער במצורע מראשו משום דהקפה הוי בלא תער ואפילו ר' אליעזר לא יליף תער במצורע מראשו אלא משום דמוקי ליה בנזיר שמצות תגלחתו בתער אבל אי מוקמי ליה שלא בנזיר ליכא למילף מיניה תער במצורע אלמא הקפה שלא בתער הוי ויש לשאול דבנזיר פ' ג' מינין אמרינן דמראשו דמייתר להתיר הקפה במצורע לא מצי יליף דגילוח מצורע בתער אלמא דראש הקפה דכל אדם שלא בהקפה בתער הוי ואידך צריך עיון ושאלה.