ספר יראים/שכ

סימן שכ (שפז)
כל שאור וכל דבש. (יראת אלהינו) יהיה על פנינו צוה שלא (להקטיר שאור ודבש למזבח) דכתיב בפ' ויקרא כי כל שאור וכל דבש לא (תקטירו ממנו אשה לה' ותניא) בת"כ ומייתי ליה במנחות בפ' כל המנחות (מנחות נ"ח א') שאור ודבש לא תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל. מקצתו מנין פירשו אביי חצי זית ורבא פירשו חצי קומץ. ותניא יבול כל שבמצה תהיה יהא בבל תקטירו חמץ ושאינו במצה תהיה לא יהא בבל תקטירו חמץ ת"ל כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו. אין לי אלא דברים שאין הדבש יפה [עליהן] (להן) דברים שהדבש יפה להן מנין כגון שהפטמין אומר דבש יפה לקטורת מנין ת"ל וכל דבש ותניא (שם נ, ז ב') ואל המזבח לא יעלו אין לי אלא מזבח מנין לרבות את הכבש ת"ל ואל המזבח לא יעלו יכול לעבודה ושלא לעבודה ת"ל לריח ניחוח המעלה לעבודה חייב שלא לעבודה פטור לא תקטירו ממנו אשה לה' תניא (מנחות נ"ז ב') מנין המעלה מבשר חטאת מבשר אשם מבשר קדשים קלים מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים והקטרת שעובר בלא תעשה ת"ל לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שממנו לאשים ה"ה בבל תקטירו. וממנו לאישים להעלותם לשם עצים פלוגתא דר' אליעזר ורבנן דתניא בזבחים פ' התערובות (ע"ז א') אברי חטאת שנתערבו באברי עולה רא"א יתן למעלה ורואה אני באיברי בשר חטאת כאלו הן עצים וחכ"א תעבור צורתן ויצאו לבית השריפה וטעמייהו מפרש התם בגמרא וכי אמר ר' אליעזר דאתה מעלה לשם עצים בשר כשירה אבל בשר חטאת פסולה לא שרי ר' אליעזר לשם עצים דאמרינן במנחות פרק התודה (ע"ט א') איתמר חטאת ששחטה חוץ לזמנה אם עלתה לא תרד חוץ למקומה אם עלתה רבה אמר תרד ורבא אמר לא תרד פי' בשר חטאת ואליבא דר' אליעזר דשרי ממנו לאישים לשם עצים. כי שרי כשרה מיהו אפילו בפסול חוץ לזמנה לא תרד חוץ למקומה פליגי וקא מיפלגי בפלוגתא דר"א ור' יהושע דתניא התם בסמוך שוחט לתודה חוץ למקומה ר' אליעזר אומר קידש הלחם ר' יהושע אומר לא קדש וכך נראה לי לפרש ההיא דמנחות פלוגתא דרבה ורבא בבשר חטאת ואליבא דר' אליעזר דשרי ממנו לאישים לשם עצים פליגי דאי בעולין כגון אימורין וקומץ הא תנן בהדיא בזבחים פ' המזבח מקדש (זבחים פ"ד א') אלו אם עלו לא ירדו הנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושמעתי מרבינו יעקב ז"ל שהיה מגיה במנחות בפלוגתא (דרבא ורבה תודה והיה אומר) אע"ג דבשאר קרבנות תנן אם עלו לא ירדו גבי (תודה הואיל ובפסול זה) מתעכבת קדושת הלחם אם עלתה תרד ואני פירשתי (לפי סברתי עד אשר) יורוני צדק. הרי פירשנו בלאו זה ד' לאוין תקטירו .