סימן רצז (תיג)
לא ילין מן הבשר. צוה יוצרינו שלא להותיר בשר הפסח עד בקרו של ט"ו בניסן שלא יאכלנו כולו בליל ט"ו דכתיב בפ' ראה אנכי ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ותניא (בספרי) איזהו בשר שאתה זובח ביום ע"מ לאוכלו בערב הוי אומר זה פסח שהרי זובח בארבעה עשר ואוכלו לילי ט"ו דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש וגו' וכתיב לא תותירו ממנו עד בקר ולפי שלא נאמר אותו המקרא אלא בפסח מצרים הוצרך בכאן ללמד שבפסח דורות קאי עליו בלא ילין כך פירשו רבותי ולי נראה שלא בא הכתוב אלא להעביר הַמֵּלִין בשני לאוין דאילו בפסח דורות לא אצטריך שהרי רבינן פסח דורות בפסחים פ' מי שהיה טמא (פסחים צ"ו א') דכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהיו כל עבודות של חדש זה כזה ובפרק אלו דברים (פסחים ע"א א') תניא לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר לימד על חגיגת י"ד שנאכלת לב' ימים ולילה אחד או אינו אלא ליום ולילה כשהוא אומר ביום הראשון לבקר הוי בקר שני אמור והא ודאי דלא כבן תימא שהזכרנו למעלה.