סימן רפ (שלג)
הסך שמן המשחה. ויראת מאלהיך הזהיר הכתוב כס' בי תשא שלא לסוך בשמן המשחה שעשה משה דכתיב על בשר אדם לא ייסך וענש בסמוך בכרת דכתיב ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו ותניא בכריתות פ"א (ה' א') אין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד ותניא בההוא פרקא (ו' ב') הסך שמן המשחה לבהמה ולכלים פטור לעובד כוכבים ולמתים פטור מ"ט דכתיב על בשר אדם לא ייסך ובהמה וכלים לאו אדם נינהו ועובדי כוכבים לאו אדם מיקרו דכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. והא דאמרינן בסנהדרין בד' מיתות (נ"ט א') ובע"ז פ"א (ג' א') ר' מאיר אומר מנין לעובד כוכבים שעוסק בתורה שהרי הוא בכהן גדול דכתיב אשר יעשה אותם האדם וגו' כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא אדם וכו' הא לא קשיא דכיון דכתיב וחי בהם בכל הצריכין חיות קאמר וכי"ב אמרינן בקדושין פ"א (ל"ד א') למען ירבו ימיכם וימי בניכם ולא ממעטינן בנותיכם מהאי טעמא דבכל הצריכין רבוי ימים משתעי קרא דאטו בני בעי חיי נשי לא בעו חיי ה"נ לא שנא. ומתים לאו בני סיכת שמן הם שאינו אלא לתענוגים ואב"א כדתנא תנא קמיה דר' אלעזר כל שישנו בסך ישנו בלא יסך והני כולהו אינם בסך דעובדי כוכבים לא נצטוו וטעמא דלא ייסך כתיב קרי ביה לא ייסוך ותניא (ו' ב') הסך לכהנים ולמלכים ר' מאיר מחייב ור' יהודה פוטר טעמא דר"מ לאחר משיחתן זרים נינהו ור' יהודה סבר זרים מתחילתן ועד סופן בעינן ותניא במה ייסוך ממנו ויהא חייב ר' מאיר אומר כל שהוא ורי"א כזית ר"מ סבר על בשר אדם לא ייסך ואשר יתן ממנו על זר מה סיבה בל שהוא אף נתינה כל שהוא ור' יהודה סבר ילפינן נתינה דהכא מנתינה דעלמא מה נתינה דעלמא בכזית אף נתינה דהכא בכזית. יש לשאול שמצינו נתינות חלוקות הכא אמרינן נתינה בכזית בתרומה כתיב נתינה שנאמר ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו ואמר שמואל (קדושין נ"ח ב') חיטה אחת פוטרת את חברי בפסחים בפ' כל שעה (פסחים ל"ב ב') אמרינן האוכל תרומה כזית משלם קרן וחומש אבא שאול אומר עד שיהא בו שוה פרוטה וטעמא ת"ק סבר כי יאכל כתיב ואכילה בכזית ואבא שאול סבר ונתן כתיב ונתינה בשוה פרוטה אלמא לדברי הכל נתינה בשוה פרוטה ויש לתרץ נתינה שהיא בתשלומים בשוה פרוטה נתינה שאינה בתשלומין פחות משוה פרוטה וגבי תרומה היינו טעמא כיון שכל המעשרות יש (להן) שיעור וכאן לא נתן שיעור יש לומר בכל שהוא חייב .