ספר יראים/רלג
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן רלג (לו)
לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ויראת מאלהיך צוה הקב"ה בפ' קדושים מפני שיבה תקום. ותניא איסי בן יהודה. אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע פי' אפילו גוי אך שיקיים שבע מצות שנצטוו בני נח דהיינו חסידי אומות העולם ואר"י (ל"ג א') הלכה כאיסי בן יהודה אביי קאי מקמי סבי דארמאי פי' שקיים שבע מצות שקבלו עליהם בני נח. ולמ"ד בע"ז (ס"ד ב') דהוי גר תושב לא קשיא דמ"מ ארמאי קרי להו תלמודא אבל אם אינם מקיימים כגון עובדי כוכבים בזמן [הבית] עובדי ע"ז מגלה עריות ושופכי דמים לא אמר איסי לקום מפניו ולהדרו דכתיב שאת פני רשע לא טוב להסתכל בפניו אסור (מגילה כ"ח א') לקום מפניו ולהדרו לא כל שכן. ותניא מפני שיבה תקום יכול אפילו זקן אשמאי פי' המקיים ז' מצות הוא נקרא אשמאי בשביל שהוא נכרי גמור ת"ל זקן אין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ר' יוסי הגלילי היינו ת"ק איכא בינייהו יניק וחכים ת"ק סבר יניק וחכים לא וריה"ג סבר אפילו יניק וחכים נמי. מאי טעמא דר' יוסי הגלילי אי ס"ד כדאמר ת"ק ליכתוב רחמנא מפני שיבה תקום מדלא אמר הכי ש"מ ואפילו יניק וחכים נמי מפני שיבה וזקן חד הוא הלכך צריך שיכה וחכמה ומדפסק ר' יוחנן כאיסי דאמר שיבה כל שיבה במשמע אלמא שיבה וזקן תרתי נינהו. למדנו שהלכה כר' יוסי הגלילי דאמר זה שקנה חכמה בלא שיבה. פי' זה שקנה הכמה ממנו כדאמרינן על ברייתא זאת (ל"ג א') אמר אביי לא שנו אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלוא עיניו מכל מקום רבו בעינן. והיינו דתנן באבות (פ"ו) הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או אפילו דבור אחד צריך לנהוג בו כבוד אבל אם (לא) למד אינו צריך והיינו דאמרינן בב"מ (ל"ג א') כל ת"ח שבבבל עומדין זה בפני זה פי' שלומדין זה מזה אבל שאר בני אדם לא ואמרינן בקדושין פ"א (ל"ג א') שני שלישי שניתי לו בספר תילים ולא עמד מפני פי' אלמא מטעם הלמוד היה צריך לעמוד מפניו. תקום והדרת פי' כדתניא בקדושין פ"א (ל"ב ב') מפני שיבה תקום והדרת יכול יעמוד מפניו מרחוק ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא בקימה שיש לה הידור. ותניא (ל"ג א') איזו היא קימה שיש בה הידור זו ד' אמות פי' שהחכם מתהדר בקימתו שנראה שמפני כבודו הוא עומד אי הידור יכול יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הדור שאין בה חסרון כיס ומנין לנו דקימה אין בה חסרון כיס של ביטול מלאכה דמקיש קימה להידור מה הידור אין בו ביטול מלאכה אף קימה אין בה בטול מלאכה. ומאחר דשיבה וזקן תרי מילי נינהו מנלן דתקום והדרת אכל חד וחד קאי מדכתיב תקום והדרת בי מציעי מדלא כתיב תקום מפני שיבה פני זקן תהדר קרי ביה הכי מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. ועל קימת ד' אמות אמר אביי לא שנו אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו פי' רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו. ותניא יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור. יכול יעלים עיניו כמי שלא ראהו פי' מקמי דנימטי זמן חיובי דכי מטי זמן חיובי לא חזי ליה ת"ל תקום ויראת דבר המסור ללב נאמר בו ויראת. ר"ש בן אליעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת.
תניא אין בעלי אמניות פי' העוסקים במלאכת אחרים רשאים לעמוד לפני ת"ח בשעה שעוסקין במלאכתם. למדנו שצוה הקב"ה לכבד שיבה וזקן איזה מהן קודם לא למדנו. פי' רב אמי בב"ב ביש נוחלין (ק"כ א') בישיבה הלך אחר החכמים במסיבה הלך אחר הזקנה פי' כל אחד ואחד לפני הקפדתו ואמר רב אשי והוא דמופלג בזקנה. אמר ר' אלעזר (ל"ג ב') כל תלמיד שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים. ומורא זו מפרש זו מוראת רב.
תולדה להידור וקימת זקן. שלא למד ממנו אפילו אינו יותר ממנו גברא רבא הוא כדאמר רבא באלו הן הלוקין (כ"ב ב') כמה טפשאי בני אינשי דקיימי מקמי ס"ת ומקמי גברא רבה לא קיימי שהתורה אמרה ארבעים יכנו וחכמים אומרים ארבעים חסר אחת פי' גדול כח חכמים שאילמלי הם לא דעו פי' התורה מ"מ התורה גדולה מהם כדאמרינן בקדושין פ"א (ל"ג ב') שאין תורה עומדת בפני לומדיה.