ספר יראים/מט

סימן מט (שצ"ח)
נותר. צוה יוצרו שלא יאבל אדם קדשים שנותרו אחר זמן אכילתן. שקבע שלהן חטאות ואשמות ליום ולילה, תודה ליום ולילה, שלמים לב' ימים ולילה בכור ומעשר לב' ימים ולילה אחד והפסח לילה אחד. והיכן צוה בפרשת ואתה תצוה, דכתיב: ואם יוָתר מבשר המלואים ומן הלחם אשר בסל עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הם. ודרשנו מהאי קרא בפסחים בפ' כל שעה (פסחים כ"ד א') א"ר אלעזר כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו, הלכך כל נותרות קדשים בכלל אזהרה זאת. וענש בקדושים תהיו ביום זבחכם יאבל וממחרת והנותר וגו' וכתיב ואכליו עונו ישא כי את קדש ה' וגו', ואע"ג דקרא בשלמים כתיב שאר קדשים ילפינן משלמים בהיקש, כדאמרינן בזבחים פ' דם חטאת (זבחים צ"ז ב') אשכחן חטאת שמתקדשת בבלוע שאר קדשים מנלן אמר שמואל אמר ר"א דברה התורה לעולה ולמנחה לחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים הוקשו כל השלמים זה לזה: