ספר יצירה ו א
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
ספר יצירה · פרק ו · משנה א| >>
שלשה אבות ותולדותיהם, ושבעה כובשין וצבאותיהן, וי"ב גבולי אלכסונין. וראיה לדבר עדים נאמנים עולם שנה נפש:
מפרשים
גר"א
אלו הם שלש כו'. והן כלל כל הספירות ג' אמ"ש בכח"ב ובינה כולל אותם כידוע והוא בסוד הראש, וז' כפולות בז"א ו"ק עם עט' הברית ז' והוא כנגד הגוויה ששם הלב ת"ת, י"ב פשוטות במלכות עומדת על י"ב בקר י"ב שבטים דילה י"ב שערי ירושלים ג' בכל רוח דפ"ג כנ"ל והוא כנגד הבטן שנקראת בטן בטנך ערימת חטים כו' ושם בנינה. ובכ"א יש בו כל הכ"ב אותיות וע"ס, כי במוח ל"ב נתיבות כידוע עשר ספירות כולל הראש כידוע וכ"ב אותיות ג' אמ"ש מים במוח אויר בקרומא דאוירא אש בנפש היושבת על הכסא, ז' כפולות בז' שערים כנ"ל, י"ב פשוטות בי"ב נימין שהן י"ב מזלות וכל השערות הן כל הכוכבים כמ"ש בתי"ח מנהון בנימין דאינון ככוכביא ומזלייא דל"ל חושבנא ועוד נימא הכולל כל י"ב נימין התלי כמ"ש לקמן, וכן י"ב ארחין בראש י"ב ארחין שעושה החמה ברקיע והראש הוא רקיע כמ"ש במ"ב, וכן בלב יש בו ל"ב נתיבות כמנין ל"ב אלהים דמעשה בראשית וכולל כל הע"ס ויש בו כ"ב אותיות ג' אמ"ש אש ליבא נור דליק מים ריאה רוח דנשיב בכנפי ריאה רוח, וז' כפולות ו' פרקי ידים וגופא [ששם הלב ת"ת], וי"ב פשוטות ו' כנפי ריאה עם וורדא כמ"ש בזוהר שהוא דוגמת היסוד זעירא לכן גניז בכיס וד"ל ו' עיזקאין דקנה זהו בגוויה, ובבטן ג"כ כולל ע"ס שראש גויה בטן הן בינה ת"ת ומלכות שבכ"א ע"ס והן ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י וג' אמ"ש כבד בו אש הטבעי וקורקבן בו מים לכן הוא מבשל והמסס רוח בו יתילדו רוחות בבטן כידוע, וז' כפולות ו' פרקין של הרגלים וברית, וי"ב פשוטות י"ב מנהיגים כנ"ל וז"ש הארץ על י"ב עמודים עומדת הארץ הוא הבטן כמ"ש בפ' ג' ארץ בעולם ובטן בנפש ועל י"ב מנהיגים עומדת וי"א על ז' עמודים הן ו' פרקי הרגלים עם ברית וי"א על עמוד אחד וצדיק שמו ברית שבטן הוא מלכות והיא עומדת על הברית עטרת הברית אשת חיל עטרת בעלה כידוע, נמצא כל אחד כולל בחבירו אלא דחשיב בכ"א עיקרו שלו בראש אש וכן בכולם. ואלו הכ"ב הן בכ"ד כי בגשם ג' מרחקים ג' אמ"ש, וששה שטחים ונקודה הפנימית ז' כפולות, וי"ב גבולי אלכסון כנ"ל, ובצינורות כ"ב כנ"ל ג' וז' וי"ב ובעש"נ ובספירות, ובשמות שם ע"ב הוא ג' אמ"ש כידוע ויסע ויבא ויט כמ"ש בתז"ח, ושם של מ"ב הוא בז' כפולות כידוע ז' שמות בז"ת וכל אחד כלול מו"ק שלכן נקראו [כפולות] כי בשם ע"ב הוא כל שם מג' אותיות וכאן כל שם מו', ושם של י"ב, ובשם הוי"ה במילואו יו"ד ג' אמ"ש והן ג"ר י' כתר ו"ד דו פרצופין סו"ב ובהן אותיות שלימים שהן אמות כו' ה"א הוא ו"ק ועם א' שבתוך הוא"ו הוא ז' כפולות כמ"ש בתז"ח ובשם ב' ההי"ן שהם ב"פ ו"ק כמש"ל וא' משלמת לשניהן לכן הן כפולות, ו"ו הן י"ב פשוטות ונק' אלו פשוטות כי הוא עם מלואו אבל בפשוטה אין בשם רק ו' אחד אכן ה' כפולה ועם י' אותיות של השם הוא ל"ב, וכן בספירות החיצוניות הוי"ה פשוטה כ"ב והפנימים במילואו ע"ס ל"ב כנ"ל, וכן בכ"ב אותיות נפש בשיתופא דגופא והיא הנשארת בגוף ונקודות עשר נקודין הרוח כמו שאין תנועה לגוף ונפש בלא רוח כן לאותיות עם נקודות, וכן בכל גשם יש בו פנימיות המקיים אותו בגדרו וכלול מע"ס והוא נפשו בסוד השם המתפשט בכולם כמ"ש ואתה מחיה את כולם: ויצאו מהם שלשה אבות אויר מים אש ומאבות תולדות. כן הוא בעש"נ, ובעולם קודם אמ"ש יסוד כ"ד שכוללין ברוח ואח"כ אויר מים אש הפרטים שהם רוח מרוח כו' והן אבות ואחר כך תולדות שמים וארץ ואויר מכריע בינתים כמ"ש בפ"ג משנה ב' ויצאו מהם וכו' והם וכו' ומאבות וכו', וכן בשנה, וכן בנפש, ג' אמ"ש השרשים ואויר מים אש שבאדם וראש ובטן וגויה כי מכל דבר נולדו ב' דברים רוחני וגשמי מאמ"ש אויר וכו' וראש כו' וז"ש בפ"ג המליך אות א' ברוח וכו' וחתם בהן אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש וכן ב' בחכמה ועין ימין בנפש וכן בכולם. וז"ש שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים וצבאותיהם שהם ג"כ אבות ותולדות וכן בנפש כנ"ל וכן בגבולי אלכסון שיחה ברגל ימין כו' כנ"ל: וראיה לדבר. שהכל נחלק לג' וז' וי"ב עדים נאמנים בעש"נ. כמ"ש ע"פ שנים עדים או שלשה כו' שלפי הפשט שע"י ג' מתקיים יותר והם נקראים עדים נאמנים וכן נאמר טובים השנים מאחד כו' והחוט המשולש כו' ובכ"ד אמרו דאתחזק בתלתא זמני וז"ש אם מתקיים העדות בשנים כו' ליתן שכר כו' וכשם כו' ומנין שאפילו מאה, דה"א דוקא ג' שמתקיים העדות יותר בהם כנ"ל, וז"ש כאן עדים נאמנים בג' עדים בעש"נ: ושנים עשר חוק ושבעה ושלשה. ר"ל כי אף אם יתחזק דבר אחד תלתא זימני מ"מ לא יתחזק בשאר אבל אם יתחזק ג' דברים אז בודאי יתחזק וז"ש ושנים וכו' ג' דברים שכולם מכוונים הוא ראיה שהשאר כמו ע"ס וכן איברים הפרטים שכולם זה כנגד זה בעש"נ כידוע שלכן נקרא עולם קטן וכן בש"ד כולם הם כמו בספירות ובמלאכים ובכל היכלות ועולמות ואף ביסודות הפשוטים ובדצח"מ אלא שבהן בכח כמו טיפת הזרע כל האדם בו בכח: [עוד בליקוטיו. אלו הם כו' ותולדותיהן וששה רוחות ונושאיהם, כצ"ל: ראיה לדבר כו'. שהכל בג' ג' בין באורך בין ברוחב עש"נ אמ"ש וז' וי"ב בכולם והן עצמם מחולקים ג"כ בג' ג' כמש"ל שלש אמות אמ"ש כו': [הוא ליקוט על מ"ש במשנה ב' להלן] מ"ם דוממת כנ"ל וכן הוא בעש"נ בהראש הפה שורקת ומדברת בקול והבטן דוממת אין בה רוח כלל והגויה בה קלא דלא פסיק ונהר יוצא רוח מכריע בינתים, וכן בעולם הארץ דומיה כו' יורדי דומה והשמים מספרים כבוד אל תמיד וכמ"ש בפ' ויקהל אלמלא דבני עלמא אטימין ליבא וסתימין עיינין לא יכלין למיקם מקל נעימותא דגלגלא דשמשא כו' וכן אמרו בגמרא. ובאויר בעה"ז רוח מכריע כו' קלא פנימאה אינו נשמע וג"כ אינו תמידי, ובשנה חום כולם מהלכים ומרגשים ובימות הגשמים נחת גדודיה וביד כל אדם יחתום (פי' מבלי לצאת מפני הגשמים), וברוח רויה מכריע יש כו' וכ"ה בכולם]: ושלשה ופקדן בתלי וגלגל ולב. שהן מנהיגין את כולן להורות שהכל יוצא משורש אחד וכן אמר לקמן במשנה ה' א' ע"ג ג' ג' כו' וכ"ה בכ"ד שא' כוללם והוא ע"ג ג' וג' כו': תלי. הוא התנין במזלות שע"י יצאו כל המזלות וע"י יבאו וע"י כל החילופים במהירות ובאיחור ועמידת הכוכבים והילוכם לאחור והוא כולל כולם ולפי שלא ידעו בו הפילוסופים והתוכנים נשתבשו במהירות ואיחור הכוכבים וכל הנ"ל וש"ד וגזרו שהגלגל חוזר ומזלות קבועים ונצרכו לגלגל הקפה וליוצא מרכז ודברים זרים והכחישו דברי רבותינו ז"ל בחלוני רקיע אבל ע"י התנין במזלות יתורץ הכל והוא נעלם כמו לב, וכן לב ע"י מתנהגין כל האיברים והוא נעלם בתוכם וע"י יצאו וע"י יבאו, וכן מהירות האיברים ואיחורם וכל הנ"ל הכל ע"י הלב כמ"ש חשבתי דרכי ואשיבה רגלי כו' חשתי כו' ואמרו איזה דרך ישרה כו' איזה דרך רעה שיתרחק כו' רואה אני כו' והן א' שבתוך הוא"ו בתוך י"ב מזלות ב' ווי"ן בתוך י"ב מנהיגין כמ"ש בתיקונים ו' ת"ת ו' יסוד א' בינה ליבא: וגלגל. אינו גלגל הכוכבים רק היקף החמה שע"י נעשית השנה וע"י היקף החמה עושין לפעמים י"ג חדשים להשלים עם החמה והוא ג"כ א' הנ"ל, וכנגדם הם י"ג תקוני דיקנא וי"ג קוצי דשערי וי"ג נימין וי"ג אורחין וי"ג מדה"ר וי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן וע"י הי"ג נעשין כולם אח"ד שהוא בגי' י"ג, וכן מתייחדין ע"י שבעה ושלשה, ובכולם הוא מכריע בג' אמ"ש הגויה ששם הלב ובז' שערים הפה כי פומא וליבא חדא נינהו ולכן כל המדבר אחד בפה ואחד בלב כו':
פרי יצחק
אלו הם שלש אמות אמ"ש ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים ואש. ר"ל ג"כ שהם אם יסוד לאויר מים אש הנשרש בהם בכח ומהם יצאו חג"ת שהם ג' אבות והם אויר מים אש:
ומאבות תולדות. ר"ל מחג"ת יצאו נהי"ם שהם תולדות להם וכמ"ש בפרק ג' ע"ש:
שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים וצבאותיהם ושנים עשר גבולי אלכסון. ר"ל כי מחג"ת נהי"ם שהם ג' אבות ותולדותיהם כנגדם השבעה כוכבים העליונים שבאצילות הנעשים מאור שבע ספירות עצמן מחסד עד המלכות ונכללין ביסוד הנקרא רקיע וכן וצבאותיהם הם אותן ז' כוכבים הנעשים ברקיע בעולם השפל שלמטה וכן וי"ב גבולי אלכסון שבעולם השפל הגשמי שרשם מששה הקצוות שהם כפולים שנים עשר בסוד אור ישר ואור חוזר הנכללים בת"ת שהם סוד שנים עשר גבולי אלכסון העליונים שמהם יצאו השנים עשר גבולי אלכסון שבעולם השפל הגשמי:
ראיה לדבר עדים נאמנים בעולם שנה נפש חק שנים עשר ושבעה ושלשה. ר"ל וכל זה להעיד על אחדותו יתברך כי כל מה שיש בנפש תמצא בשנה בעולם בכל אחד מהם כי חק שנים עשר ושבעה ושלשה הוא בכל אחד מהם ר"ל חק שנים עשר שהם סוד שנים עשר גבולי אלכסון ושנים עשר מזלות ושנים עשר חדשים ושנים עשר מנהיגים הם בעולם שנה ונפש וכן ושבעה שבעה כוכבים שבעה ימים שבעה שערים הם בעולם שנה ונפש וכן ושלשה שלש אמ"ש אויר מים אש הם בעולם שנה ונפש וזה הכל הוא עדים נאמנים שממקור אחד יצאו כולם:
ופקדן בתלי וגלגל ולב. ר"ל הממונים של עולם ושנה ונפש שהם פוקדים וזוכרים לכל דבר ודבר הן לטוב או לרע הם בתלי וגלגל ולב שהם סוד בינה ות"ת וז"א עצמו כל הששה קצוות שלו כמו שאפרש אח"כ במשנה ד' תלי בעולם וכו' ע"ש: