ספר יצירה ה ז
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ה · משנה ז
עדים נאמנים שלשה הם, וכל אחד ואחד לבדו עומד, ומעידין על האל כי הוא אחד ואין לו שני. ואלו הן, עול"ם שנ"ה נפ"ש:
מפרשים
גר"א
המליך אות ה' בשיחה כו'. כי עיקר האותיות הם בחושים בין בעולם ובין בנפש בין בשנה כי כלל העולם הוא שיעור קומה וכן בשנה ובהחושים הן אות פשוטה בלא צירוף וז"ש ה' בשיחה ואח"כ צרפן זה בזה וצר בהם כו' וכן בג' אמ"ש יסודן באויר מים אש שבעולם נפש שנה ואח"כ צרפן כו' וכן בז' כפולוה יסודן בחכמה כו' וצרפן כו'. ומ"ש ז' בהלוך ורגל שמאל צ"ל בראיה ביד ימין, ואח"כ בבבא א' מהב' צ"ל בהלוך ורגל שמאל והשאר הכל כסדר כי סדורו קו ימין תחלה ואח"כ קו שמאל כמ"ש בפ"ד עין ואזן ימין ונחיר ימין ואח"כ של שמאל וכן כאן ממטה למעלה. וסדר החדשים מניסן עד תשרי ו"ק באור ישר תקופת ניסן חג"ת ותקופת תמוז נה"י ניםן בחסד ואייר בגבורה סיון בת"ת לכן ניתן בו התורה וחג"ת בימין ונה"י בשמאל כנ"ל בפ"ד בז' שערים כי נה"י לבר מגופא כמ"ש בתי' י"ח דרועין לדרום רגלין לצפון וכן מתשרי עד ניסן באור חוזר שנכלל ביסוד כנ"ל. והתקשרות אלו החושים באלו האיברים לא שבהן כלי מעשה של אלה החושים אלא שבהן כח החושים אלו. שיחה ברגל כמ"ש והולכי על דרך שיחו ואמרו המהלך בדרך ושונה ומפסיק כו' ואמרו שנים שהיו מהלכין בדרך ואין ביניהם ד"ת ראויין לישרף שנאמר ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה כו' ובזוהר בהרבה מקומות צריך לאנהרא אורחא באורייתא. הרהור בכוליא כמ"ש כליות יועצות שנאמר אף לילות יסרוני כליותי שהוא זמן הרהור. ראיה ביד כי הראיה אינו נופל אלא על המעשה והמעשה ביד כמ"ש ראה את כל מעשה ה' וכו' ראיתי את כל המעשה וכיוצא בזה הרבה וכל אלו הן בימין שהם חושים רוחניים כי ימין טמיר וגניז אור הגנוז וכן אבא טמיר יתיר וגניז מאימא כמ"ש בזוהר. הלוך ברגל שמאל חושים שהם יותר גשמיים בשמאל כנ"ל. שמיעה בכוליא שמאל כי החכמה ע"י שמיעה כמ"ש להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה שהכליות יועצות והלב מבין וז"ש להקשיב כו' ואח"כ תטה כו' שמע בני וחכם כו' אזן שומעת כו' וכיוצא בהרבה מקומות, שמיעה יותר גשמיות שנתפס בקול משא"כ הרהור לכן הוא בשמאל. מעשה ביד שמאל כנ"ל. תשמיש במרה כמ"ש על מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום ור"ל לא בקרירות הרבה ולא בחום הרבה, כי נטיה לאלו הקצוות שניהם רעים כי חום הרבה יוליד כעסן וקור הרבה יוליד טפט ולכן ברוב חמה רוב כעס לכן אמרו כל ממזר הוא פקח שבא מטיפה חמה, אלא בעת ממוזג ולכן זמן הזווג בחצי הלילה שהוא ממוצע כידוע ולכן התשמיש בתשרי שהוא רויה כמ"ש לעיל בין חום לקור. וכן במאזנים (ר"ל מזלו של תשרי) כף זכות כו' מכריע בינתים. וכן ארבע ליחות באדם מרה לבנה שהיא הריאה קר וכבד חם ומרה ממוצע ריאה מראה לבן וכבד אדום ומרה ירוקה ממוצע בין הגוונים כידוע לכן בו תשמיש. ריח בדקין ידוע כי כל אלו האיברים הן במרכבה העליונה כמ"ש ברע"מ פרשת פנחס בסוד האדם כל איבריו כנגד המרכבה והדקין הן האוכלין החלבים ע"ג המזבח וכרס ג"כ בכלל הדקין לכן אסרה התורה חלב שע"ג הכרס ושעל הדקין. והקטרת החלבים ע"ג המזבח הוא לשם ריח כמ"ש בזבחים שנאמר והקטיר כו' אשה ריח. שינה בקיבה, רוגז בכבד, לעיטה בקורקבן, שחוק בטחול, כמשרז"ל (סוף ברכות) קיבה ישינה (אף ניעור) כבד כועס קורקבן טוחן טחול שוחק. וכן התקשרות החושים באלו החדשים, שיחה בניסן סיפור יצ"מ והגדת לבנך וכל המרבה לספר כו', הרהור באייר שבו התאוו תאוה ולפי שהוא בגבורה כנ"ל לכן מזלו שור ופני השור מהשמאל לכן לקו בחוש שבו שהוא מקום הפרצה כידוע ולא יכלו לעמוד בו, ראייה בסיון וכל העם רואים כו', הילוך בתמוז בו ותקע כף ירך יעקב נצח כמ"ש בפ"ד שהלכו בו המרגלים לא"י ובו לך רד בגלות כמ"ש בר"מ לך רד בגלות שהוא באלף רביעי, שמיעה באב ששמעו אל המרגלים ובו מתו כל הדור אשר שמעו כו' שהיו שומעין בת קול בכל שנה לחפור מערות ובו שמועה שמענו כו' בחורבן בהמ"ק באב ובאלו ב' חדשים לקו כמ"ש (ברכות ו' א') הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו נו"ה כידוע והן מן ב' החדשים דסט"א שולט, מעשה באלול בו פסל לך שני לוחות וכתבתי והלוחות מעשה כו', תשמיש בתשרי רויה כנ"ל שחום תחלה בימות החמה ואח"כ קור בימוה"ג כמ"ש בפ"ו אש למעלה וכו' ותשרי מכריע ביניהם לכן בו מאזנים, ריח בחשוון בו וירח ה' וכו', שינה בכסליו שבו היתה חנוכת המשכן, וכן בימי חשמונאים ששם השינה חדר המטות כנ"ל, רוגז בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים והוא הקשה מג' חדשים הקשים, לעיטה בשבט בו אכלתי יערי עם דבשי שבו ר"ה לאילנות, שחוק באדר משתה ושמחה ליהודים כו' וכן הגאולה באלף הששי שבו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים כו'. וכל החושים והאיברים הן במרכבה ובספירו' שהשם מתואר בכולם, ג' אמ"ש כי ה' אלהיך אש, רוח ה' עלי במראה וברוח אלהים, ויבא כגשם לנו ורוחו כנחל שוטף, ז' כפולות חכם לב כו' (חכמה), היד ה' תקצר (עושר), בנים אתם לה' אלהיכם (זרע), אלהים חיים (חיים), ואתה מושל בכל (ממשלה), ה' שלום תשפות (שלום), כתפוח כו' בצלו חמדתי (חן). י"ב פשוטות וידבר ה' (שיחה), חשב ה' (הרהור), וירא ה' (ראיה), אשר הלכו אלהים (הילוך), וישמע ה'(שמיעה), את כל מעשה ה' כו' (מעשה), ואנכי בעלתי בכם (תשמיש), וירח ה' (ריח), עורה למה תישן ה' (שינה), ויחר אף ה' (רוגז), אש אוכלה הוא (לעיטה), יושב בשמים ישחק (שחוק). וכן כל האיברים והכל הן מדות לפי פעולות, והתקשרות החדשים במזלות ידוע כפי הלוך החמה וכולן מתקשרות בחושים האיברים וחושים בחדשים כנ"ל וחדשים במזלות וכולן ע"י י"ב צירופי הוי"ה כנ"ל, ולא קא חשיב כאן המוח והריאה והכרס לפי שהן עיקר של ג' אמ"ש המוח הוא הראש והריאה הגויה הכרס הוא הבטן, ולא קא חשיב לב שהוא מלך על הכ"ב איברים וחושים כמ"ש בפ"ו ויתבאר שם, ויש עוד איברים קנה וושט וחצר הכבד ואמה וביצים ובית הרעי ושאר האיברים אבל כולן נכללין באלו קנה נכלל בריאה וושט בדקין חצר הכבד בכבד ואמה וביצים בכליות שמשם משך הזרע ולכן נמשך ע"י ההרהור כי שם ההרהור כנ"ל וכן כולם. ואלו הי"ב הן בו' קצוות ו' פרקין בחו"ג ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש (פי' בתרי שש כמ"ש בתי') כידוע ונכללין בת"ת ו' פרקין בנו"ה שוקיו עמודי שש ונכללין ביסוד. לכן נחלקין לד' תקופות השנה וכן המזלות ב' ידים ב' רגלים ונחלקין ג"כ לב' צפונים ודרומים ימות החמה וימות הגשמים כמש"ל שני ווי"ן הנ"ל א' באור ישר וא' באור חוזר וז"ש (תענית ח': ב"מ פ"ה.) קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא וכן אין ישוב בדרום שהשמש מהלך מתשרי עד ניסן: