ספר יצירה ה א
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
ספר יצירה · פרק ה · משנה א| >>
י"ב פשוטות באותיות ואלו הן, הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק. יסודן ראי"ה שמיע"ה רי"ח שי"ח לעיט"ה תשמי"ש מעש"ה הילו"ך רוג"ז שחו"ק הרהו"ר שינ"ה:
מפרשים
גר"א
שתים עשרה פשוטות כו'. שאין בהם דגש ורפה כנ"ל. ואע"ג דגם שלש אמות הן פשוטות, הן אמות שמהן יצאו כל הכ"ב אותיות הכפולין והפשוטות: [ליקוט, י"ב פשוטות כו'. והן בסוד ג' הויות דה' מלך כו' כידוע כל אות ג"פ והוא כי כח"ב הוא יה"ו שדעת במקום כתר ו' וחג"ת יה"ו וכן נה"י ומלכות ה' אחרונה משלמת לכולם שהיא רביעאה לכל תלת בסוד ברה כחמה כו' כמ"ש בתי' ז"ח דע"ח ע"ג וכולהו אתרמזין בהויין בגונא דא יי"י תלת יודי"ן כו' ע"ש עד סוף הענין, וכן הן ג"פ אהי"ה שנאמר למשה כמ"ש בתי' ז"ח שם הה"ה שכינתא כו' דרמיזו דלהון אהי"ה כו' ויאמר אלהים אל משה, והן ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י שכוללין כל הע"ס כידוע. ור"ת של הג' שמות ג"כ י"ב]:
יסודן שיחה כו'. שאין בהם תמורה כי בכל דבר צריך להיות כל הכחות ואף אם יש חרש או סומא ושאר החסרון של הי"ב דברים אין חסר רק הכלי שבו יצא מכח אל הפועל כי י"ב אלו הכחות אינם תלוים באיברים שלהם כמ"ש במשנה ז' בהבבות יעו"ש, ועוד אין שייך תמורה רק על שהתמורה ג"כ בנושא אבל כאן חסרון אלו הכחות אינו רק ההעדר כי אינן במועט ובמרובה:
יסודן שיחה. י"ב חושים שהן בכל חי מדבר ועשרה מהן מיוחדים בכל בע"ח ושנים מהן רק באדם הרהור שחוק כי שנים עשר מזלות הם כלם בע"ח רק ב' מהן אדם תאומים בתולה. והחילוק בין יסוד של אמ"ש בנפש ובין כפולות ובין פשוטות, כי יסוד של אמ"ש הוא עצם בנפש שהן אויר מים אש ויסוד י"ב חושים הן מקרה דבוק בעצם כי א"א בלעדם ויסוד ז' כפולות שהן חכמה כו' הן מקרה שאינו דבוק כי אפשר בלעדם, וי"ב הן במלכות שעומדת על י"ב בקר כידוע מחולקין לג' בכל רוח כמ"ש ג' פונים וכו' לכן מחלק י"ב אותיות לג' ד"פ והן י"ב גדפי החיות מילוי אדנ"י י"ב אותיות כל אות ג' אותיות במילואו וכן י"ב אנפי החיות ג' שמות הוי"ה של מלך מלך ימלך שם של י"ב אותיות ג' יודי"ן וכן כל אות, והן ו"ק באור ישר ו"ק באור חוזר כמ"ש בתז"ח שית מחסד עד יסוד ושית מיסוד עד חסד והן ו"ו ו"ק כלולין בתפארת ו"ק כלולין ביסוד ו' זעירא ומלכות באמצע אל"ף שבתוך ב' ווי"ן וכן י"ב מזלות ו' למעלה מן הארץ ו' למטה תמיד ויתבאר לקמן: [ליקוט, יסודן כו'. והנה בשבעים ראובן שמעון לוי ויהודה הן ד' חושים כסדרן בראש, ויששכר וזבולן שמח זבולון בצאתך ויששכר וגו' תרין ממנין של מיכאל חד לאורייתא וחד למהך בשוקא וכן הוא הנהגת העולם ליבעי רחמי כו', ויוסף ובנימין תשמישי של רחל הלילה וישכב עמה אשכבה ואישן, דן ונפתלי ורגז ושחק ב' המנהיגים הגוף עה"ד טו"ר ב' של רוח ונפש טוב כעס משחוק, ושל גד ואשר עושה ואוכל יגיע כפיך כי תאכל כו'. והנה בתי' זוהר אמר ח' חושים נגד ב' שמות השם ככתיבתם וקריאתם ד' בראש וד' בגוף והנה כאן נגד ג' שמות אהי"ה והן ח' בראש בכל כלי שנים וד' בגוף. והנה כל כלי החושים הן כפולים ואף הפה פה ולשון, והנה העינים הם רואות וחוזות ביום ולילה כמ"ש במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו פתחון וסגרון והם בב' עינים אלא שהם כלולים. ולכן שינה כלול בעינים עם הראייה וכמ"ש שינתא בחוריהון וכמ"ש אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. וכן באזנים ב' שמיעות הן א' בלא הבחנה וא' בהבחנה והוא ההרהור כמ"ש בא"ז פ' האזינו וכמ"ש כי אזן מלין תבחן, אשר לא תשמע לשונו, והוא סוד חו"ב שכלולים באזנים כידוע והוא מ"ש להקשיב לחכמה אזנך תטה כו' והוא ההרהור שכלול באזנים, ולפי שהעין הוא ימין לכן עיקר בו הראיה, ואזן הוא שמאל לכן עיקר בו השמיעה, ואף בו הרוגז כידוע שלכן נק' אף והוא אשה ריח וכמ"ש בפרשת פנחס וברע"מ שם, ובפה הוא הדבור והאכילה פה ולשון, ובגוף בגרון שהוא התחלת הגוף הוא השחוק. ובברית וידים ורגלים חושים הידועים בהן תשמיש ומעשה והילוך ותלייתן הוא באיברים אחרים וכן כל החושים כמו הדרת פנים בביצים וכידוע (ע' בליקוט שבסוף מאמר קדישין): עוד בליקוטיו. יסודן שיחה הרהור ראיה שמיעה ריח דבור, הן בראובן ושמעון ולוי ויהודה כמש"ל והן ד' חיות שבמרכבה כמ"ש בתז"ח דע"ה ע"ב וע"ד ע"ש ובתיקונים תיקון ע' דקכ"א ע"ש שהן בד' חיון בד' אותיות הוי"ה כי ד' חיון הם ד' אותיות הוי"ה כידוע וכן ראובן שמעון לוי יהודה ימינא ושמאלא ועד"א ושכינה ד' אותיות הוי"ה כמ"ש בזוהר פ' משפטים דס"ד ראובן ירכא דימינא שמעון שמאלא כו' לוי חיבורא דכולא כו' יהודה נוקבא כו' ע"ש ובתיקונים הנ"ל וכ"ה בד' יששכר זבולון יוסף ובנימין וכן ד' בני השפחות שהן ג' הויו"ת הנ"ל והוי"ה אהי"ה אדנ"י כ"א בד' חושין כמ"ש בתז"ח שם אדנ"י הילוך וכו':
פרי יצחק
שתים עשרה פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק יסודן שיחה הרהור הילוך ראיה שמיעה מעשה תשמיש ריח שינה רוגז לעיטה שחוק. עי' בפי' הראב"ד ז"ל מ"ש ע"ז: