ספר יצירה ב ו
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ב · משנה ו| >>
כ"ב אותיות יסוד, חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבועות בפה בחמש מקומות, אחה"ע בומ"ף דטלנ"ת זסשר"ץ גיכ"ק (גרון וחיך זה ישפיל וזה ירום ושאר המוצאות הם באמצע לפיכך סדרם דרך האותיות הראשונות):
מפרשים
גר"א
יצר ממש כו'. כידוע שתהו ובהו וחשך הם כח"ב למפרע, כי תהו קו ירוק הוא בינה כידוע שמקיף את כל העולם שממנה יוצא חשך לעולם כנ"ל בסוד נקודות אלהים, ובהו כנגד חכמה שהן אבנים מפולמות שהן יו"ד המשוקעות בתהום דאבא יסד ברתא שמהם מים יוצאין לעולם, וחשך כנגד הכתר שנאמר ישת חשך סתרו כנ"ל, ובהן שלש אמות אמ"ש כנ"ל שהארץ כלולה מכולם כידוע, ומפרש כאן יצירתה מכולם כנ"ל בפ"א במשנה (י"א) שלש וכו', ואמר יצר ממש מתהו דיצירה הוא מבינה בסוד כונן שמים וכו':
ועשה את אינו ישנו. פירוש המלכות הוא אין בסוד נעוץ כו' ועשה שהיא בסוד עשיה עשה ישנו מסט' דבהו שהוא חכמה הנקראת יש. ואחר שפירש יצירה ועשיה של הארץ פירש העמודים של הארץ מהיכן הם. ואמר וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס. שהוא בכתר בסוד קרומא דאוירא ששם תר"ך עמודים וכן אמרו בגמ' הארץ כו' על העמודים והעמודים על המים והוא התהום ועליו התהו, מים על ההרים והוא אבנים המפולמות וכו', וההרים על הרוח והרוח בסערה הן שני רוחות רוח ורוח מרוח אלא שלמעלה הוא אור וכאן הוא החושך. ואמר וזה סימן כו', שאל תקשה לך שהולך בהפוך תהום על תהו כו' וכן היצירה של הארץ הכל הוא בהיפך לפי שהוא כאן באחור. ואמר וזה סימן א' עם כולם וכולם עם א'. באחור והוא אחור התחתון:
צופה וממיר. פירוש שהמרתו הוא פנים העליון נגד אחור תחתון ופנים הב' נגד אחור הב' מתחתון כאשר תראה בהמרובע הנ"ל, ולכן אמר צופה שהוא מרחוק כנ"ל. ובזה עשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד, שהוא המרובע הנ"ל, והן כ"ב י"א בפנים נגד יו"ד אצבעות הידים וברית הלשון שהוא גוף ת"ת מכריע בינתים וי"א באחור נגד יו"ד אצבעות הרגלים וברית המעור מכריע בינתים, וזהו שאמר שכולם הם שם אחד וסימן לדבר כ"ב חפצים בגוף אחד שהן הידים והרגלים הגוף והברית [בליקוטיו ז"ל, הכלל בצירופים רל"א פנים ואחור א' עם כולן וא"כ אותיות השניות בפנים של האל"ף הוא מב' עד ת' בכ"א בתים והן א"ב א"ג עד א"ת, באחור כולן עם א' והוא בדרך תשר"ק עד ב' והשניות הם אלפי"ן ת"א ש"א כו' עד ב"א, והן בשני שנויים מהופכים דשם בדרך א"ב ג"ד וכאן בדרך תשר"ק ושם האלפי"ן באות הראשון וכאן באות השני ושם הוא פנים העליונים וכאן אחור התחתונים וכן הוא ב"ב ב"ג ב"ד כו' ב"ת, ת"ב ש"ב כו' וכן ג"ג כו' וכן בכולן]. והרל"א שערים הם כמנין השם הוי"ה בד' מלואין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (עוד תראה כי כל הקצוות של כ"ב א"ב הן א"ת ב"ש שבשורה הראשונה א' בקצה הימין ובקצה השמאל ת' וכן בכולם עד חציו ומחציו ולמטה להיפך. ועוד הכלל כי השערים של הפנים ואחור הן שוין זה לזה בא"ת ב"ש כיצד שער הראשון של הפנים הוא א"ב ושער הראשון של אחור הוא ת"ש שהוא א"ב בא"ת ב"ש והשני של הפנים א"ג והשני של אחורים וכו') ובכל שער מן הרל"א שערים נצרפים אחריו כ' אותיות הנשארים כל כך פעמים כמנין בתים שהתיבה של כ' אותיות עושה כדלקמן, ולא חשב כאן אלא ב' אותיות הראשונות אבל הנשאר כולן כלולין באלו הרל"א שערים כמו בשער הא' שהוא א"ב והצירוף הראשון של השער הזה הוא א"ב כסדר יש בו כ"א שערים. השער השני ממנו ב"ג הוא כלול בשער הראשון מאות ב'. השער השלישי ג"ד הוא כלול בשער הראשון מאות ג'. השער הרביעי הוא ד"ה הוא כלול בשער הראשון מאות ד' וכן כולם כלולין בשערים הראשונים של האותיות והשאר באותיות אחרים, וכשתצטרף כל השערים יהיו כל כך אלפ"א ביתו"ת כמו שתיבה אחת של כ"ב אותיות בונות בתים ובהם תמצא כל הדבור מכל תיבה שבעולם ומכל לשון שיהיו בעולם וכן כל היצורים שנתהפכו בהם הא"ב כולם תמצאם בכאן ופרטי היצורים הן כפי הבתים של כ"ב אותיות, ואלו הכ"ב אותיות הן הספירות הכלים שלהם כמ"ש לקמן ונקודות הן פנימיות הספירות דנקודין אל האותיות הן כרוח לגופא כמ"ש בזוהר שהן עשר נקודין חמש ת"ג וחמש ת"ק. והן חמש כנגד חמש שאמר בפ"ק והאותיות עם הנקודות הם ל"ב נתיבות חכמה ששם שה' תנועות גדולות הן ה' חסדים וה' ת"ק הן ה"ג לכך בא אחריהם דגש או שב"א שהן מגבורה כמ"ש לקמן ועוד ה' שואין שוא נע ושוא נח ג' חטפין והן ג"כ כנגד ה"ג אלא שאלו הן גבורות שאינן ממותקות והראשונות הם ממותקות דינא קשיא ודינא רפיא נגד ב"פ מנצפ"ך כידוע, לכן הת"ק נחטפות שאין להאריך בהם והשואין נחטפים יותר עד שא"א לשב"א בלא תנועה אחרת ולכן הת"ק נכללות בתנועות הגדולות וכל מוצא האותיות באות בת"ג (ר"ל אָלֵף כו' דָלֵית כו' חֵית כו' יוׁד כו' בסוד פִּיתּוּחֵי חוׁתָם) כידוע:
פרי יצחק
יצר ממש מתהו ועשה מאינו ישנו. ר"ל מבינה הנקרא בשם תהו כנודע בסוד כי שאל נא לימים ראשונים ולמקצה השמים ועד קצה השמים כי בג' ראשונות אין יכול האדם להתבונן שם בסוד שלח תשלח את האם ממחשבתך שלא להתבונן שם כמ"ש זה בזוהר פ' יתרו דף צ"ג ע"א ע"ש ע"כ אדם תוהה בו שלא יכול להשיג שם וממנו יצר צורה של ממש של בהו הו' קצוות של ז"א שהוא בסוד יצירה, ועשה מאינו מג' ראשונות הנקראים בשם אין כמ"ש בת"ז תי' ע' דף קכ"ו ע"א ז"ל אי"ן א' כתר עלאה י' חכמה ן' בינה, ישנו ר"ל מדבר שהיה אין עשה יש ואמר בכפל לשון כדי לרמז ג"כ על התפשטות של מלכות שהיא בסוד עשיה ולכן אמר בלשון ועשה:
וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס. ר"ל ז' הקצוות עליונים שהם ז' עמודים גדולים כמ"ש בהם חצבה עמודיה שבעה חצב אותם להיות עמודים גדולים בסוד הגדלת ז"א ע"י אויר סוד הדעת המתפשט בפנימות ז"א בסוד ובדעת חדרים ימלאו:
וזה סימן אל"ף עם כולם וכולם עם אל"ף. אל"ף הוא אויר הדעת המתפשט בפנימות ז"א:
צופה וממיר. ר"ל צופה מראשית עד אחרית מי ראוי להיות ראש ומי ראוי להיות סוף, וממיר האותיות זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש:
ועשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד. כי כל הנמצאים שבעולם בנוי ומיוסד משם הוי"ה שהוא שם אחד בסוד א"ח ד' אל"ף פלא כתר ח' ח' ספירות מחכמה עד מלכות ומלכות היא בסוד ד':
וסימן לדבר עשרים ושתים חפצים בגוף אחד. ר"ל כ"ב אותיות שמהם נעשה כל חפץ שבעולם הם כגוף אחד שכל אות ואות מתחברים זה עם זה ונעשים כגוף אחד בשם אחד בתיבה אחת אע"פ שהן מחולקים למנין כ"ב אעפ"כ הם נעשים כגוף אחד כן כל הנמצאים שבעולם אע"פ שהם מחולקים הם כגוף אחד כולם מיוסדים בשם אחד מד' אותיות שם הוי"ה: