ספר חסידים תשעג
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

אדם המתפלל ונפלה בלבו שמחה אהבת ה' פתאום דע כי ה' חפץ לעשות רצונו וזהו שנאמר (שיר השירים ז ז) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים וכתיב (ישעיהו נח יד) אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. וכתיב (איוב כב כו) כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלהיך פניך תעתיר אליו וישמעך אם בשמע קולנו נפלה בלבו השמחה או קודם שיסיים יהיו לרצון אמרי פי. (באיזו שעה ביום) יש לבקש כך יהי רצון מלפניך שזאת האהבה תהא לעולם קשורה ונטועה בלבי ובלב כל זרעי ואל יבקש אלא על האהבה ורצון ה'. ואם ביום או בלילה בלא תפלה בעוד שלבו שמח ונפשו גילה בהקב"ה ואל ידבר עם אדם עד שתצא מלבו. והנביאים בשעה שנפשם קשורה באהבה עזה לבם בהקב"ה כאלו אינם בזה העולם. וזהו שנאמר (מלכים ב' ט יא) מדוע בא המשוגע הזה אליך. ויאמר להם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו לא ישא אדם עליו ואפילו בכיסו מעות שיש בהם שתי וערב ולא כלים שמשמשים בהם לע"ז כגון כלך וכיוצא בו כתיב (ירמיהו יג א) הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמת על מתניך וכתיב (ירמיהו יג ב) ואשים על מתני וכתיב (רמיהו יג יא) כאשר ידבק האזור על מתני איש הרי במקום שכתוב שימה צריך לדבק. וכגון ושמתם את דברי אלה על לבבכם שצריך לדבק בחוזק את התפילין שבזרוע. וכן כשאדם מתפלל שיהא האזור דבוק במתניו. וגם בשבת כשהולך ברשות הרבים אם לא ידביק אזורו במתניו הרי הוא שלא לצורך עליו: