ספר חסידים תשנג
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

יש מתפלל על אחרים ונענה ועל עצמו אינו נענה. והרי אמרו כל המתפלל על אחרים גם חפצו יהא נעשה כאברהם שהתפלל בעד אבימלך וסמיך ליה ותלד שרה. וכתיב (איוב מב י) וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו ואיך נאמר יש מתפלל על אחרים ונענה ועל עצמו אינו נענה. אלא כך מצינו על ר' חייא שלא לקה פשתן בארץ ישראל משעלה רבי חייא ונהפך שפשתנו לקה ובזכותו ולא לקה פשתנו של אחרים והתפלל על אחרים ותפלתו נשמעה ועל עצמו התפלל ולא הועיל שמא משום אין חבוש מתיר עצמו שנאמר (ישעיהו סג ט) בכל צרתם לו צר. והוצרך מלאך פניו להושיעם. אם כן והלא לאברהם ולאיוב הועיל שהתפללו על אחרים. שאני התם שהיו כשונאים שהיו ראוים לשמוח על מפלתם כאברהם על אבימלך והתפלל אעפ"כ עליו. ובאיוב כתיב (איוב טז ד) לו יש נפשכם תחת נפשי ועם כל זאת התפלל עליהם זו היא מדת חסידות יתירה. אבל מפני שישראל ערבים זה לזה לכך כשצער בא על אחד חייבים כלם להצטער ולהתפלל. שנאמר (תהלים לה יג) ואני בחלותם לבושי שק וכתיב (תהלים לה יג) ותפלתי על חיקי תשוב. ואם לא היה מתפלל היה חוטא שנאמר גם אנכי חלילה לי מחוטא לה' מחדול להתפלל בעדכם ודוקא כשנשמעים אליו שהרי סמך לו והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה דכתיב (שמואל א' יב כד) אך יראו את ה' ועבדתם אותו בתמים ובאמת שהרי הנביא צריך לומר בתפלתו רבונו של עולם כבר שמעו לי מה שהוריתי אותם לעשות רצונך גם אתה עשה חפצי כמו שנאמר (דברים כו יד) עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך וגו' עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך: