ספר חסידים תריג
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

וראוי שנדע כי כל העונות מתכפרות בתשובה אלא עון המתעה את הרבים והמתע' אותם בנימוס רע ובטעות רע ובהוראה שהורה אותם שלא כתורה ושלא כהלכה לימדם. אין עונו מתכפר מפני שאין יכול לתקן מה שעיות. ואינו יכול להשיב את הרעות אשר לימד אותם וחטאת הרבים תלויה בו ועליו נאמר (משלי כח י) משגה ישרים בדרך רע. והשנית מי שמוציא שם רע על חבירו חרפו בחרפה אשר אינו חשוד בה ולא הכירה אין עונו מתכפר מפני שאינו יכול לתקן מה שעיות. ואינו יכול להשיב חרפת חבירו עליו נאמר (משלי כה י) פן יחסדך שומע. והשלישית מי שיש בידו גזל ועושק ואינו משיב גזילתו ועליו נאמר (ויקרא ה כג) והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה אשר גזל. ועוד כתיב (יחזקאל לג טו) חבל רשע ישיב גזילה לכך אם מת בעל הגזילה. חייב הגוזל להשיב ולהחזיר הגזילה ליורשי המת. שנא' לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו. ואם אין לו יורשים חייב הגוזל להפקירם ולעשותם קדש. ועוד יש מן העונו' שאין מתכפרי' אלא לאחר נקמה ופרעון בעה"ז. והם ד'. הראשונה שבועת שקר. ובה נאמר (שמות כ ו) כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. השני שופך דם נקי כמו שכתו' ונקיתי דמם לא נקיתי. השלישי הנואף עם אשת איש כמו שכתוב הבא אל אשת רעהו לא ינק' כל הנוגע בה. הרביעי המעיד עדות שקר ככתוב עד שקרים לא ינקה אלו עונות אם יעשה אדם אות' ויעשה מהם תשובה יפרע ממנו היוצר בעולם הזה בפרעון קל בשביל שנאמר בהן לא ינקה ואח"כ ינצל מדינה של גיהנם וגם יש רשע שבכלל עונותיו נצורים ושמורי' ליום הדין. ואחר כך שב מרשע' ועושה תשובה וחזר מחטאו ועזב חובתו ונתחייב שילקה על זדונו בזה העולם וילקה וינקם ממנו בעולם הזה על אשמתו. כדי שיקרע גזר דינו. וכיון ששב מרשעו ועשה תשובה. התחילו היסורים לבא עליו. והנגעים שולטים בו. לפיכך תמהו כל רואיו ממעשיו. וחשבו בלבם שמא אלו היסורים הם פרי הצדקות שהתחיל לעשות. ונתפתו בו השוגגים וטעו בזה הדבר אחר הרהורים ולא ידעו היסורים שבאו עליו הם פרי העונות הראשונו' שעש'. וכיון שמתנחם עליהם ועוזבם ועושה תשובה. כבר בטלו מלשמור אותם לעוה"ב. נידון עליהם בעוה"ז לפיכך יאחז צדיק דרכו: עד כאן העתקתי מספר שיסד רבינו סעדיה גאון ז"ל