ספר חסידים תריא
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

הרי כתיב (משלי יא ד) לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות שתי פעמים כתוב במשלי זה הפסוק שאם עשה צדקה ומשפט והשני אם לא עשה צדקה אלא אמר לאחרים שיעשו כי אין לו במה ליתן צדקה ואמר לאחרים תנו צדקה הרי לכך שני פעמים במשלי זה הפסוק ועוד הנותן והניתן בשבילו בעולם הזה. ולעתיד לא יועיל הון ביום עברה למחטיא שמנע אחרים מליתן ומלעשות. ואם לא למד ולא עשה שלא זכה במצות ובמעשים טובים אם לא נתן בחייו או לא נתן ממונו בחייו ביד נאמן לתת לאחר מותו. אילו היה אחרים נותנים בשבילו בית מלא זהב בשביל המת לא יועיל זה זוכה וזה נהנה אינו מועיל כי אילו היה כן מה הפסיד הרשע הרי נהנה בעולם הזה ולעתיד ירש גן עדן בטורח של זה. אם זכה וכמו כן עשה עבירות יכול החי בשבילו להתענו' או להתפלל שימעטו פורענותו כנגד מה שהחי מקבל פורענות וצדקה למעט פורענותו או להרבות פורענותו כנגד העבירות אם לאחר מיתה יכול לומר אני אקבל עלי שום צער כדי להוציאו זה דוקא אם זכה וחטא אבל אם לא זכה לא יועיל הרי ר' מאיר התפלל בשביל אחר להכניסו בגיהנם כדי שישארו לו זכיותיו ויאכל לעתיד לבא ורבי יוחנן הוציאו מן הפורענות ואפשר שקבל רבי יוחנן שום עינוי או עשה צדקה שיהא שקול כנגד הרעות. וכן שמואל שהכניס את לוי וכן רבי שמעון בן יוחאי שרצה לפטור את העולם מן הדין מפני שכך אמר ראיתי בני עליה והמה מועטים אם שנים הם אני ובני הם ואמר כך אני עשיתי זכיות הרבה וקבלתי צער וענוים הרבה במערה. ולא בשביל עונותי הרי ענויים שלא כדין קבלתי. ואותם הייתי שוקל כנגד עינוי שראוי לבא לרשעים על עונותיהם. ובזה הייתי פוטרו מן הדין מיום הדין. ואם יש להם זכות בזה לא יפסידו. ואם זכות אין להם גן עדן אין להם. אף על פי שפוטרן כי לא יתכן לתת עולם הבא למי שלא עמל בו וכתיב (ירמיהו ח א) ויוציאו עצמות מלכי יהודה וחזקיה גירר עצמות אביו להיות לו כפרה לפי שכתוב ותהי עונותיהם על עצמותם ולכך מועיל צדק' לאחר מיתה וכתי' והתודו את עונם ואת עון אבותם. וכתיב (במדבר יד יח) פוקד עון אבות על בנים וכתיב (תהלים קט יד) יזכר עון אבותיו וחטאת אמו אל תמח: