ספר חסידים תקעט
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

הזהיר הקב"ה בכבוד זקן שכן כתוב (ישעיהו כד כג) נגד זקניו כבוד. ואם תראה זקן ובחור אעפ"י ששניהם בחיבה יחדיו ואפילו הבן והאב אל תחליש דעת הזקן לשאול מן הבן לפני האב שהרי כל זמן שהיה אברהם קיים לא מצינו שדבר הקב"ה עם יצחק. וכל זמן שיצחק קיים לא דבר עם יעקב שאם היה מדבר עם יעקב בהיותו עם יצחק או עם יצחק בהיותו עם אברהם יאמר שמא שום פסול מצא בזקן שהרי איש אלהים שבא מיהודה לאחר שאכל ושתה דיבר עם הנביא שהשיבו ועמו לא דבר ועם בני נח לא דבר אלא במעמד אביהם ועם יהושע במעמד משה ועם קין לרעתו. אבל באבות לא פסל את הזקן מפני הבן ולגבי משה כתיב (במדבר יא יז) ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ובזמן הזה שאין דבר שהיו נוהגים בזמן שבית המקדש קיים הרי בעשרה שבטים לא היה לא מזבח ולא כהן כי הזניחם ירבעם וכתיב (מלכים ב' ד מב) ויבא לאיש האלהים לחם בכורים. וכי בכורים היה מביא אלא אותו היה משער שדהו ואלו היו רשאים לעלות לירושלים אלו היו כהנים ולוים שם בי' שבטים ישער כמה היה נותן חלה תרומה מעשר ומנחה קרבן מחצית השקל ונתן ממנו לאיש האלהים לכן הזכיר באו לאיש האלהים וזהו שנא' אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' וכתיב (משלי ג ט) כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך כבד את ה' מהונך ולא כל הונך המבזבז אל יבזבז יותר מחומש הנה אמרו שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקן הרי אם יושבים בסעודה הרב והתלמידים יתן המאכל תחלה לפני הרב ויתן לו המובחר. ואם אביו ורבו יושבים ולמד מרבו יותר מאביו יקדים לרבו. ואם שקולים שלמד מזה ומזה יקדים לאביו ואם אביו משכיר לו רבו ולא היה הרב מלמדו אלא בשכר נמצא האב קודם. ואם אביו למדו יותר תורה ואף על פי שאביו מן הדין היה לו להיות קודם ויודע שרבו יכעוס יקדים לרבו: