ספר חסידים תקלד
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

אחד ירא שמים חלה והיה בוכה בחליו אמר לא מפני הנאת עצמי אני בוכה אלא שכל זמן שהייתי חי הייתי מוכיח הרבים וכן משה רבינו עבור הנאתו לא אמר אעברה נא ואראה את הארץ וכי בעבור הנאתו היה מבקש אמר אם אני אהיה בארץ אני אזכה את ישראל והקב"ה ענהו ואמר אם צדיק מת וכיוצא בו עומד אחריו הרי כאלו לא מת וכתיב (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה וכתיב (קהלת א ה) וזרח השמש ובא השמש וכתיב (קהלת א ד) דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת וכתיב (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם כאלו הרב בחיים אבל מי שיודע מה שאין אחרים יודעים ולא למדם לתלמיד עליו כתיב (איוב ט ו) ועמודיה יתפלצון וזהו שנאמר המעתיק הרים אלו הרבנים ולא ידעו התלמידים מה שידע הרב והעתיק אותם אשר הפכם באפו ועמודיה יתפלצון רבי חנינא הוה מסתמיך על רבי חייא בר אבא על צפורי חמא כל עמא פריי (פי' רצין) אמר ליה מה כל עמא פריי אמר ליה ר' יוחנן יתיב ודרש בי מדרשא רבי בנייה וכל עמא פריי משמעיה אמר ליה בריך רחמנא דחמייה ליה פריי עד דאנא בחיין ולמדין וברך הקב"ה שזיכהו לראות המעתיק הרים הורים אלו הרבנים על זה נאמר (איוב ט ה) המעתיק הרים ולא ידעו ועמודיה יתפלצון: