ספר חסידים תקלב
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

רבית אסרה תורה שזה נהנה וזה אינו חסר ועוד מפני שאילו היה רבית מותר לא היה אדם עושה גמילות חסדים עם חבירו שהרי היו אומרים ומה במקום שזה נהנה וזה אינו חסר התירה תורה ליקח כמו רבית וכ"ש במקום שזה נהנה וזה חסר שלא יהיה אחד מהנה לחבירו ועוד הרי אמרו אפילו לגוי אסור להלוות אלא כדי חייו שאם ילוה לגוים ויראה שבלא עמל נהנה יבא שילוה לישראל ברבית אבל לענין מקח וממכר שהתירה תורה עד שתות מפני שאמרו זבון וזבין תגרא איקרי הרי אמרו עד שתות מותר כנגד עמלו וטורחו אבל בריבית אין טורח ועוד שאם תאמר הרי מרויח בשלו הרי שב ולא תעשה ועוד בריבית אסור שהרי לעני לא היה לו לפרוע ויעלה לו כמו שירצה ועוד יאמר העני מוטב שאגנוב ולא אקח ברבית לכך נאמר (שמות כב כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה כי יאמר מה אקח מה שלא הלוה לי ועוד אפילו גוי עומד ורוצה לתת לו רבית ועני ישראל עומד ילוה לישראל בחנם ולא לגוי ברבית והקב"ה יפרע לו שכר כפול ומכופל אתה מוצא שממוצעת פרשת רבית בין ב' פרשיות של נדר ולא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר כי תועבת ה' הוא וסמיך ליה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך וכתיב (דברים כג כב) אח"כ כי תדור נדר לה' אלהיך לומר לך כמו שהאתנן תועבת ה' כך רבית שלא יביא קרבן מן רבית ולא יאמר מצוה אעשה אקח ברבית לקיים נדרי לוה אין לו במה להביא קרבן אף על פי שמצוה עושה והלוה נותן ברצון אפילו הכי תועבת ה' ומה שאמרו מלוה ברבית נענשין עליו חמשה מלוה ולוה וערב ושני עדים הרי ה' כנגד לשון נשך חמשה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך: