ספר חסידים/תקכח
ספר חסידים תקכח
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מעשה בחסיד אחד שהיה בימי חמה שוכב על הארץ בין פרעושים ובימי החורף היה משים רגליו בכלי מלא מים עד שהיו רגליו דבוקים בקרח אמר ליה חבירו למה אתה עושה כן והלא כתיב (בראשית ט ה) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ולמה אתה מסתכן בנפשך א"ל לא חטאתי עון חמור כל כך ואי אפשר שלא חטאתי בעוונות קלות ובשביל זה לא הייתי צריך לעשות לי יסורים גדולים אלא משיח סובל עונות ישראל וגם הצדיקים גמורים סובלים יסורים עבור ישראל איני חפץ שיסבול אדם עונותי אלא אני. ועוד אעשה חסד לרבים כשהצדיק סובל יסורים נהנים רבים מזה כגון רבי אלעזר ברבי שמעון ורבינו הקדוש היו נהנין העולם כשהיו הם ביסורים וכאילו בידים עשו להם טובות וכתיב (ישעיהו נג יב) לכן אחלק לו ברבים. אמרו לו תלמידיו אף על פי כן אני ירא שמא תענש ומת אותו האיש והיה תלמידו חושב בלבו כיון שעשה בעצמו יסורין יכול להיות שמתוך יסורים מת כי התלמיד היה רואה היסורים שלפעמים היה משליך אש על בשרו והיה מוטל למטה והיה אומר לו התלמיד הרי אתה מתבטל מדברי תורה וזהו עון לאחר מות החסיד היה התלמיד מצטער שמא יחשב לו עון באותו עולם הלך ונשתטח על קבר אותו חסיד ובקש להודיעו בחלום על דבר היסורים אם נענש או אם מקבל שכר ובא אליו החסיד בחלום וא"ל בא ואראך והביאו לג"ע א"ל איה מקומי א"ל באותו מקום ואם תעשה יותר זכיות תהיה למעלה אמר התלמיד אנה מקומך אמר ליה באותו מקום גבוה אמר ליה תראיני מקומך אמר לו עדיין לא תוכל לא עשית זכיות הרבה שתוכל לראות מקומי והיה התלמיד שמח על אורה גדולה שנהנה שם ועל הריח הטוב שהיה שם ולא זכה לראות מקום רבו: