ספר חסידים קמה
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

כעס בחיק כסילים ינוח (קהלת ז ט) הכעס רע מאד ועל כן צריך להתרחק ממנו עד קצה האחרון וילמד כל אדם לעצמו כל שעה ושעה שלא יכעוס כלל ואפי' על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רוצה להטיל אימה בתוך ביתו או על הציבור אם הוא פרנס יראה בפניהם שהוא כועס ותהיה דעתו מיושבת עליו בינו לבין עצמו כאדם שהוא מראה פנים של כעס ובלבו אינו כועס כי הכעס מביא לכלל טעות ואמרו חכמים כל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ובעלי כעס חייהם אינם חיים וגם מתים קודם זמנם וכן הוא אומר כי לאויל יהרג כעס לפיכך נאה מאד להתרחק מן הכעס ולהנהיג בעצמו שלא ירגיש אף בדברי המכעיסו וזו היא דרך הטובה רגזן לא עלה בידו כי אם רגזנותו וגורם להוציא מפיו דברים שלא כהוגן אף כלפי מעלה ועזיבת הכעס מביאתו לכנוס בדרך הענוה צא ולמד מהלל הזקן שלא היה כמותו אדם עניו מעולם וענותנותו גרם להכניס ג' גרים תחת כנפי השכינה ואל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו פן יאכילוהו עבדיו דבר איסור כאשר לא יהיה המאכל מתוקן או כמה עניינים מיראתו ילכו ויקנו דבר איסור וזה לא ידע וכל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף בא לידי ג' עבירות גילוי עריות וחילול שבת ושפיכות דמים תשמש אשתו נדה מיראתו תבשל לו תבשיל בשבת או אם היה רגיל לנר בחדר משכבו להדליק אותה שם מבעוד יום ושכחה לשומה שם תדליק מפני אימתו בשבת או תברח אשתו או אחד מבניו בלילה בחשיכה ויפלו באחד מן הפחתים הרי זה שפיכות דמים וכן פרנס אל יטיל אימה על הציבור שלא לשם שמים וירדה וינגוש ויכוף אותם בחזקה לכבוד עצמו כדי שיהיו יראים ופוחדים ממנו וכמה עונשם גדול כי הם נמנים עם המינים והמשומדים והמסורים מוסרי ממון חבריהם בידי גוים וכל שכן גופם והאפיקורוסים מבזים תלמידי חכמים ושכפרו בתחיית המתים והפורש מדרכי צבור אע"פ שלא חטא אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצות בכללן ואינו נכנס ביניהם בצרתם ולא מתענה בתעניתם שלא מחמת אונס וחולי אלא הולך בדרכיו כא' מן גויי הארץ וכאלו לא היה מהם ושנתנו חתיתם בארץ החיים אלו שמטילין אימה על הצבור שלא לשם שמים יורדים לבאר שחת ואינם יוצאים משם לעולם וגיהנם כלה והם אינם כלין שנאמר (תהלים מט טו) וצורם לבלות שאול אלא אש יוצא מעצמותיהם ונשרפים: