ספר חסידים לד
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות כל המספר לשון הרע כאלו כפר בעיקר כתיב בתרי' אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו בא וראה כמה כוחו של לשון הרע שאין לו שיעור ונלמד ממרגלים. ומה המוציא שם רע על ענין שאין שומעין ורואים ומקפידים בבזיונם כך המוציא שם רע על חבירו הנוצר בצלם ודמות על אחת כמה וכמה. ומה יתן לך לשון רמיה אמר הקב"ה ללשון מה אעשה לך כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד אלא שתקנתי לך שתי חומות אחד של עצם ואחד של בשר עצם השניים ושל בשר השפתים. ברוב דברים לא יחדל פשע לעולם ירבה אדם בשתיקה ואל ידבר כלל אלא בדברי חכמים או בדברים הצריכים לו לצורך גופו אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטילה כל ימיו. כל השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר (דברים ו ז) ודברת בם ולא בדברים אחרים ולאו הבא מכלל עשה עשה. וי"א בלאו ועשה שנאמר (קהלת א ח) כל הדברים יגיעים לא יוכל איש לדבר ואפילו בצרכי גופו לא ירבה דברים כי אם מעט מה שצריך לו בהכרח גופו. וכן בדברי תורה יהיו דבריו של אדם מעטים וענייניהם מרובים וכן אמרו חכמים לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה אבל אם דבריו מרובי' וענייניו מועטים זה ענין סכלות שנאמר (קהלת ה ב) וקול כסיל ברוב דברים סייג לחכמה שתיקה לפיכך אל ימהר אדם להשיב ולא ירבה לדבר ואף ילמד לתלמיד בשובה ונחת בלא צעקה בלא אריכות שדברי חכמים בנחת נשמעים: