ספר חסידים יט
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

עשרים וארבעה דברים מעכבים את התשובה ואלו הן. רכילות. לשון הרע. בעל חימה. בעל מחשבה רעה. המתחבר לרשעים. הרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה. המסתכל בעריות. החולק עם גנב. האומר אחטא ואשוב עון זה. והאומר אחטא ויה"כ מכפר. המבזה את רבותיו. המקלל את הרבים. ובכלל עון זה המונע את הרבים מלעשות מצוה. והמטה את חבירו מדבר מצוה לדבר עבירה. והמשתמש בעבוטו של עני. והמקבל שוחד להטות דין. והמוצא אבידה ואינו מכריז עליה עד שיחזירנה לבעלים. והרואה בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו. והאוכל שוד עניים ואלמנות. הפורש עצמו מן הצבור. העובר על דברי חכמים. והמתכבד בקלונו של חבירו. החושד בכשרים. והשונא התוכחה. המלעיג על המצות. כל אלו עשרים וארבעה דברים מעכבים את התשובה. אין מונעים את התשובה אלא אם כן עשה מהן תשובה הרי הוא בעל תשובה ויש לו חלק לעולם הבא. ואלה הדברים הם מתחלקים בעניינם כי אינם כולם שוים בעונש ובענין התשובה. מהם דברים נועלין דרכי התשובה בפני עושיהן הפורש מדרכי צבור שבזמן שיעשו תשובה לא יהיה עמהן ולא יזכה עמהם בזכות שהם עושים והחולק על דברי חכמים לפי שמחלוקת גורם לו לפרוש מהם ואינו יודע את החשובה והמבזה את רבותיו לפי שדבר זה גורם לו לדחפו ולטורדו מן העולם ובזמן שיטרד לא ימצא מלמד מורה לו האמת והמלעיג על המצות שכיון שהן נבזות בעיניו לא יהיה עוד לעולם רודף אחריהם ולא יחבבם ולא יעשה אותם. והשונא את התוכחה כי אחרי אשר ישנא המוכיחו לעולם לא ימצא מוכיח מדריכו בדרך טובה והתוכחות גורמים את התשובה שבזמן שמודיעים לו לאדם חטאו ומכלימים אותו אז הוא מתנחם על דעתו וחוזר בתשובה. וכן מצינו במשה כאשר היה מוכיח את ישראל היה מזכיר להם עונותיהם ממרים היתם כדי להשיבם. וכל הנביאים הוכיחו את ישראל לפיכך צריך להעמיד בכל קהילות ישראל בכל קהל וקהל איש זקן וחכם הירא ה' מנעוריו ואהוב לבני עירו להוכיח אותם ולהשיבם בתשובה וזה שונא התוכחה ואינו שומע לדבריו. לפיכך יעמוד בחטאותיו שהם בעיניו טובים. ויש מהן דברים שהם עון גדול והעושה אחד מהן אין הקב"ה מספיקו לעשות תשובה לפי גודל חטאו אלו הן המחטיא את הרבים ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה. המדריך את חבירו מדרך טובה לדרך רעה כמו מסית ומדיח. הרואה בנו בתרבות רעה ואינו מוחה בידו ובנו ברשותו ואלו היה מוחה בידו היה פורש נמצא מחטיאו ובכלל עון זה כל שיש בידו למחות באחרים בין רבים בין יחידים ולא מיחה אלא הניח בידו כשלונו והאומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אחטא וי"ה מכפר ויש דברים העושה אותם א"א לעשות תשובה גמורה לפי שהן בין אדם לחבירו ואין חבירו שואל ממנו למחול לו אי שיחזור לו אם גזל לו ואלו הן המקלל את הרבים ולא קלל אדם ידוע שילך אליו ויפייסנו וישאל ממנו כפרה והחולק עם גנב לפי שאינו יודע של מי הגניבה כי גונב מכל אדם ומביא לו והוא לוקח לפיכך אינו יודע למי להחזיר ועוד מחזיק ידי הגנב ומחטיאו והמוצא אבדה ואינו מכריז עליה שיחזירנה לבעלים ולאחר זמן כשיעשה תשובה אינו יודע למי יחזיר והאוכל שוד עניים ויתומים ואלמנות אלו בני אדם אומללים ואינן ידועים ומפורסמים וגולים מעיר לעיר ואין להם מכיר שידע למי שיחזירנו לו והמקבל שוחד להטות דין אינו יודע עד היכן הגיע הטייה וכמה הפסד יש בדבר כדי שיחזור ועוד שהוא מחזיק יד העוול ומחטיא אותו ויש מהן דברים רעים למאד והעושה אותם אין חזקתם לשוב לפי שהן דברים קלים בעיני רוב בני אדם וכמדומה להם שאינו עון והוא חטא ועון פלילי. והן הן הרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעלי' שזהו חטא גדול וזה האוכל חושב בלבו מה חטאתי כלום אכלתי אלא ברשותו ומשתמש בעבוטו של עני כגון הלוה לעני על קרדומו וזה המלוה בוקע עצים שלא ברשות העני ויאמר מה חטאתי אם בקעתי בו הלא אינו חסר והמסתכל בעריות מעלה על לבבו מה פשעי מה חטאתי בזה. אם נסתכלתי בקרובתי וכי בעלתיה והוא אינו יודע ומבין שהוא עון גדול גורם לגופן של עריות. שנאמר (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים ובספר בן סירא הוא אומר העלם עיניך מאשת חן עוצם עיניו מראות ברע סוגר עיניו מלהסתכל בנשים שוק באשה ערוה קול באשה ערוה כמו שאמרו חכמים כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל בבית התורף. ועוד אמרו אפילו בבגדי צבע של אשה השטוחים בכותל כשמכיר לבעליהן אסור להסתכל והמתכבד בקלון חבירו אומר בלבו שאינו חוטא אחרי שאינו מביישו ולא הגיע אל הבושת כיצד הוא עושה עורך מעשיו מול חכמתו וחכמתו מול מעשיו כדי שיראה מכללו שהוא מכובד וחבירו בזוי והחושד בכשרים דומה לו שאינו חוטא והיה לו ללמוד ממשה רבינו שספר לשון הרע וחשד בכשרים שאמר והם לא יאמינו לי מיד לקה בצרעת ויש מהם ה' דברים העושה אותם ימשך אחריהם וקשה לפרוש מהם לפיכך צריך אדם ליזהר מהם ולהתרחק שלא ידבק בהם והם רעות עד מאד. ואלו הם לשון הרע ורכילות בעל חימה בעל מחשבה רעה. והמתחבר לרשע מפני שלמד ממעשיו ונרשמים בלבו ורוע' כסילים ירוע: