ספר חסידים/ט
ט. ועיקר חוזק החסידות מתחילה ועד סוף, אף על פי שמתלוצצים עליו אינו מניח חסידותו וכוונתו לשמים. ואינו רואה פני נשים, בפרט בין אנשים אחרים שכולם רואים הנשים, כגון שהיה בבית החופה שהנשים שם מלובשות עדיים, והכל מסתכלין והוא אינו מסתכל. לפיכך יזכה לרב טוב הצפון, כמו שנאמר (תהלים לא, כ): "אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" ועינו תשבע מזיו השכינה, "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" (ישעיה לג, יז). לכן טוב לו לאדם כשפוגע באשה הן פנויה הן נשואה, הן ארמית הן ישראלית, הן גדולה הן קטנה, להעביר פניו מלהסתכל בה, שכן מצינו באיוב (לא, א): "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה", וכן כתיב בספר בן סירא העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה. וכן עוצם עיניו מראות ברע, (ישעי' לג טו) זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה, כשמכבסות בגדיהן ומגביהות את לבושיהן שלא יטנפו, ואז מגלות שוקיהן, ושוק באשה ערוה. וכן אמר החכם אין חוצץ בפני התאוה כעצימת עינים: